פרטים נוספים נמצאים בקישור הבא: חוק הכלבת
כלבים מקבלים משושה חד שנתי (חיסון המגן מפני חלק ניכר ממחלות זיהומיות של כלבים), חמישה טיפולים שנתיים כנגד תולעת הפארק, חיסון כלבת (פעם בשנתיים) ותילוע כנגד תולעי מעיים פעמיים בשנה.
כלבים מבוגרים שכבר חוסנו מספר רב של פעמים יקבלו במקום משושה חיסון כנגד מחלת העכברת, מחלה שיכולה לפגוע גם באנשים ועל כן גם כלבים מבוגרים מאוד מקבלים אותה.
מהי כלבת?
כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית שמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית. הנגיף שייך למשפחת ה-Rhabdoviridae והוא מועבר בעיקר דרך נשיכות של בעלי חיים נגועים, בעיקר כלבים, אך גם חתולים, תנים, שועלים, עטלפים ובעלי חיים אחרים. הנגיף חודר לגוף באמצעות פצעים פתוחים או ריריות, ואז מתחיל לנדוד למערכת העצבים המרכזית דרך העצבים ההיקפיים.
תסמינים של כלבת
הנגיף עובר תקופת דגירה שיכולה להימשך מספר שבועות עד חודשים, תלוי במיקום הנשיכה ובכמות הנגיף שחדרה לגוף. בשלב הראשון התסמינים דמויי שפעת, כגון חום, כאבי ראש ועייפות. ככל שהמחלה מתקדמת, החולה עשוי לסבול מהתכווצויות שרירים, התרגשות יתרה, בלבול, תוקפנות, פחד ממים (הידרופוביה), ריור מוגבר, ושיתוק חלקי או מלא. ברגע שהתסמינים מופיעים, המחלה כמעט תמיד מסתיימת במוות בתוך מספר ימים עד שבועות.
מניעת כלבת
הדרך היעילה ביותר למניעת כלבת היא חיסון מונע לכלבים ובעלי חיים אחרים המועדים להדבקה. במדינות רבות, חיסון כלבים נגד כלבת הוא חובה על פי חוק, וזאת במטרה לצמצם את הסיכון להדבקה בקרב האוכלוסייה. חשוב גם להימנע ממגע עם בעלי חיים משוטטים או פראיים, ובמקרה של נשיכה או חשש לחשיפה, יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
חיסון נגד כלבת
חיסון נגד כלבת הוא האמצעי העיקרי להגנה מפני המחלה. ישנם שני סוגי חיסונים עיקריים:
חיסון מונע (Pre-exposure Prophylaxis – PrEP): חיסון זה ניתן לאנשים שנמצאים בסיכון מוגבר להיחשף לנגיף, כגון וטרינרים, מטיילים לאזורים אנדמיים, או עובדים עם חיות בר. החיסון ניתן בסדרה של שלוש מנות.
חיסון לאחר חשיפה (Post-exposure Prophylaxis – PEP): אם אדם ננשך או נחשף לנגיף, חשוב להתחיל בטיפול מיידי הכולל שטיפת פצעי הנשיכה וחיטוי. לאחר מכן ניתנות סדרה של חיסונים כדי למנוע את התפרצות המחלה. הטיפול חייב להתחיל לפני הופעת התסמינים, שכן לאחר הופעתם, הסיכוי להחלמה הוא כמעט אפסי.
חשיבות המודעות
למרות שבמקומות רבים בעולם כלבת כמעט והוכחדה בזכות תוכניות חיסון נרחבות, במדינות מתפתחות היא עדיין מהווה איום משמעותי, במיוחד באזורים כפריים שבהם פחות נגישים לטיפול רפואי. מודעות וידע על המחלה, יחד עם חיסון מונע, הם הכלים הטובים ביותר במאבק נגד כלבת.
מנגנון הפעולה של החיסון נגד כלבת
החיסון נגד כלבת פועל על ידי גירוי מערכת החיסון של הגוף לייצר נוגדנים ספציפיים כנגד נגיף הכלבת. החיסון מכיל נגיף כלבת מומת או מוחלש, או חלקי נגיף בלבד, שאינם מסוגלים לגרום למחלה. עם כניסת החיסון לגוף, מערכת החיסון מזהה את האנטיגנים (חלבונים של הנגיף) ומתחילה לייצר נגדם נוגדנים. במקרה של חשיפה לנגיף האמיתי, הנוגדנים שנוצרו בעקבות החיסון יגיבו במהירות וינטרלו את הנגיף, ובכך ימנעו את התפתחות המחלה.
חיסון נגד כלבת - הסבר מפורט
סוגי החיסונים נגד כלבת
ישנם כמה סוגי חיסונים נגד כלבת, אשר נבדלים זה מזה באופן הייצור והמרכיבים:
חיסון נגיף מומת (Inactivated Vaccine): זהו הסוג הנפוץ ביותר של חיסון נגד כלבת. הוא מכיל נגיף כלבת מומת שאינו מסוגל להתרבות בגוף. חיסון זה נחשב לבטוח ויעיל ביותר ומשמש גם כחיסון מונע וגם לאחר חשיפה.
חיסון נגיף מוחלש (Live Attenuated Vaccine): חיסון זה מכיל נגיף חי שהוחלש כך שאינו גורם למחלה, אך עדיין מסוגל לעורר תגובה חיסונית חזקה. חיסונים מסוג זה אינם נפוצים בשימוש בבני אדם בשל הסיכון הפוטנציאלי שהם יכולים לגרום למחלה באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. עם זאת, הם משמשים לעיתים קרובות בחיסון בעלי חיים.
חיסון DNA: טכנולוגיה מתקדמת יותר שבה מוזרק לגוף מקטע DNA שמקודד לחלבונים של נגיף הכלבת. הגוף מייצר את החלבונים הללו באופן עצמאי, מה שמעורר תגובה חיסונית. חיסון זה נמצא עדיין בשלבי מחקר ופיתוח.
תופעות לוואי אפשריות של החיסון
החיסון נגד כלבת נחשב לבטוח מאוד, אך כמו כל חיסון או תרופה, ייתכנו תופעות לוואי:
תופעות לוואי קלות:
- כאב, אדמומיות או נפיחות במקום ההזרקה.
- חום קל.
- עייפות או תחושת חולי קלה.
- כאבי ראש.
תופעות לוואי חמורות (נדירות מאוד):
- תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס), שמתבטאת בקשיי נשימה, פריחה חמורה, נפיחות בפנים או בלוע.
- תופעות נוירולוגיות, כמו דלקת של המוח או עצבים, נרשמו במקרים נדירים ביותר, בעיקר לאחר מתן חיסונים חיים מוחלשים.
הנחיות לאחר החיסון
לאחר קבלת החיסון, מומלץ לנוח ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך 24 שעות. במידה ומופיעים תסמינים חריגים כמו חום גבוה, פריחה חריגה או קשיי נשימה, יש לפנות מיידית לרופא.
מי צריך להתחסן?
כאמור, החיסון ניתן לאנשים בקבוצות סיכון כמו וטרינרים, מטיילים לאזורים אנדמיים, ועובדי מעבדות שעובדים עם הנגיף. בנוסף, הוא ניתן לאחר חשיפה אפשרית לנגיף, כמו במקרה של נשיכה או שריטה מבעל חיים חשוד.