שתיה עודפת בכלבים יכולה להיות ממצא מדאיג. רוב הבעלים ישימו לב לכך שקערת המים מתרוקנת מהר יותר מהרגיל וחלק מהכלבים יתחילו להשתין יותר מאחר ושותים יותר. לשתייה מרובה מספר רב של גורמים. בין הגורמים ההתנהגותיים נמנים סטרס ושעמום ואז למעשה מדובר על כלב בריא לחלוטין אך כזה הסובל מהפרעות התנהגות. בין הגורמים הבריאותיים שיגרמו לשתייה מרובה נכללים מחלת כליות, מחלת הסכרת, מחלת קושינג, מחלת כבד ועוד מחלות רבות נוספות. במידה ושמתם לב כי כלבכם שותה יותר מהרגיל גם אם לא נראים שום סימני מחלה נוספים יש לגשת בהקדם אל הרופא המטפל ולעבור בירור רפואי לאיתור הבעיה.

כלבים כמו גם אנשים יכולים לסבול מקטרקט שהיא מחלה ניוונית של עדשת העין. בתהליך הקטרקט העדשה עוברת שינוי משמעותי ומאבדת מהשקיפות שלה. קטרקט אופייני לכלבים מבוגרים אך יכול לקרות גם בגילאים צעירים יותר עקב מחלות הורמונאליות מסוימות או בגלל נטייה גנטית. קטרקט פוגע מאוד באיכות הראיה ועלול אף לגרום לעיוורון מלא. אנשים החושדים בקטרקט אצל כלביהם לרוב יראו כי האישון נראה בהיר ולבנבן ולא שחור כפי שהיה. למרות שקטרקט היא מחלה קיימת בכלבים הרי שרוב מקרי הכלבים המגיעים למרפאתנו עם תלונה של קטרקט למעשה מאובחנים לתהליך אחר לחלוטין הנקרא- נוקלאר סקלרוזיס (Nuclear Sclerosis). תהליך זה אופייני לעדשה של כלבים מבוגרים ואכן מקנה לה מראה לבנבן ועכור אך הוא אינו פוגע בראייה והכלבים כמעט ולא סובלים מירידה בראייה. ההבדל בין שני המצבים יעשה על ידי רופא עיניים מיומן בבדיקת עיניים מקיפה. תוכלו לבקש בדיקה כזו במרפאתנו אשר תתבצע על ידי ד”ר אריק זיו, רופא המתמקצע באבחון, טיפול וכירורגיית עיניים.

חתולים ידועים בהרגלי ניקיון מרשימים במיוחד וחלקם הגדול מבלה לא מעט זמן בטיפוח. אולם ליקוק יתר של הפרווה יכול להיות סימן לבעיה רפואית אמיתית. במידה ושמתם לב כי החתול מלקק את הפרווה ומנקה את עצמו באופן אובססיבי במשך חלק גדול מזמן הערות שלו, או במידה והחתול שלכם נוטה לעצור מפעילות רגילה כדי להתלקק או להתנקות ייתכן כי יש כאן בעיה של גירוד. חתולים שלא כמו כלבים, נוטים ללקק את עצמם כאשר הם מרגישים גירוד ולכן תחושת גירוד בחתול תבוא לידי ביטוי בניקיון יתר. חתול הסובל מגירודים ולכן גם מליקוקים רבים מדי ייתכן וסובל מאלרגיה לפרעושים או אלרגיה אחרת. חלק מהחתולים אף מלקקים את עצמם עד שנגרמות קרחות בחלקי גופם. פרט לתחושת גירוד האופיינית לאלרגיה, חתולים נוטים ללקק את עצמם באובססיביות כאשר מצויים בסטרס נפשי. במידה והחתול שלך מתנקה מעבר לסביר או במידה והוא עוצרת פעילות אחרת כגון הליכה , שתיה או אכילה כדי להתנקות רצוי מאוד לפנות לווטרינר ולהביא את החתול לבדיקה.

רבות דובר על חשיבות הצחצוח של שיני כלבים – פעולה שיכולה למנוע מחלות חניכיים רבות. אך נשאלת השאלה- איך בעצם מבצעים את פעולת הצחצוח ? . קודם כל נציין כי פעולת צחצוח חייבת להיעשות עם משחה מיוחד של כלבים ובשום פנים ואופן לא משחות של אנשים. משחות שיניים של בני אדם נועדו בעיקר לריח פה טוב ואספקת פלואוריד. משחות שיניים של כלבים הן משחות שיניים בטעם בשרי על בסיס אנזימתי ותפקידן לפרק את פלאק החיידקים בעזרת פעולת האנזימים.
בצחצוח ניתן להשתמש במברשות שיניים ייעודיות לכלבים אך ניתן גם לקנות מברשות של ילדים ולהשתמש בהם.
כדי שהצחצוח יהיה יעיל יש לצחצח את שיני הכלבים לפחות ארבע-חמש פעמים בשבוע וכמובן רצוי לצחצח כל יום ואפילו פעמיים ביום. פעולת הצחצוח צריכה לכלול את השיניים עצמן אבל גם את החניכיים, אין צורך בשפשוף חזק מאחר ורוב הפעולה נעשית על ידי המשחה.
לוקח זמן להרגיל כלב לצחצוח שיניים ולחלקם פעולה זו משונה מאוד ואף מפריעה. תהליך ההתרגלות יכלול הכנסה של אצבע לפה של חיית המחמד ושפשוף עדין של החניכיים. בשלב מאוחר יותר יש להוסיף את המשחה ולהרגיל את הכלב לטעם שלה. רק כאשר הכלב מתרגל לנוכחות של האצבע בפה אפשר לעבור למברשת מיוחדת ובעדינות לבצע את פעולת הצחצוח.
גם אם כלבכם בעל שיניים לבנות ומצוינות צחצוח שינים יתרום לו רבות וימנע טיפולי שיניים עתידיים.
ומה עושים עם כלבים שפשוט לא מסכימים לצחצח? עבור כלבים אלו פותחו מספר מוצרים הניתנים דרך הפה שעוזרים לפרק את הפלאק. מוצר מומלץ נקרא PlaqeOff ותוכלו להשיגו במרפאה. מוצר זה מגיע באבקה הניתנת באוכל, היא משנה את הרכב הרוק של הכלב, עוזרת בפירוק הפלאק, ומחלישה את אבן השן. בכל מקרה גם אם לא תצליחו להרגיל את הכלב לצחצוח, יש להיעזר במוצרים אחרים כדי לשמור על היגיינת הפה ולמנוע ככל האפשר טיפולי שיניים עתידיים.
נשמח לייעץ לכם בכל נושא הצחצוח ולאפשר לכם לרכוש מוצרים איכותיים בלבד לטובת חיות המחמד שלכם.

ירידה באכילה או בררנות בכלבים היא תופעה מוכרת הנובעת ממספר רב מאוד של גורמים. בין הגורמים ניתן למנות גורמים התנהגותיים בהם הכלב פשוט לא אוהב את המזון שלו, מצבי סטרס שמונעים מכלב לאכול או דכאון. ישנם גורמים רפואיים רבים לירידה באכילה והם כוללים כמעט את כל המחלות כמו דלקת לבלב, דלקת מעיים, דלקת קיבה, מחלת כליה, מחלות הורמונאליות ועוד וזאת בגלל בחילות הנגרמות ממצבים רפואיים רבים ועקב כך ירידה ברצון לאכול. למרות שרוב האנשים מאמינים כי בחילות בכלב מגיעות רק עם הקאות, הרי שרוב הכלבים החשים בחילה ללא קשר לגורם שלה, דווקא לרוב יפסיקו לאכול ורק חלקם הקטן יקיא.
לכלב שירד באכילה אך מרגיש מצויין ושמח ניתן לנסות ולהחליף מזון וייתכן כי יאכל אותו טוב יותר. אולם במידה והחלפת מזון לא משפרת את המצב או במידה והכלב נראה סובל ממשהו חובה להביאו לבדיקה רפואית בהקדם וזאת כדי שנוכל לאבחן מאיזה מחלה סובל הכלב. חלק ניכר מהמחלות ניתנות לטיפול וזיהוי מוקדם יכול לשפר את סיכויי ההחלמה.

חתולים נוטים להפסיק לאכול ממגוון רב של סיבות רפואיות ונפשיות. חתולים רגישים ביותר לסטרס, כאשר עבור חתולים גם שאיבת אבק בבית יכולה להתפרש כמצב מלחיץ. נסיעה של הבעלים לחופשה, מעבר לפנסיון זמני, הכנסה של בן בית חדש, הכנסת חיית מחמד חדשה, שינוי של אוכל, רעש ממכונת כביסה- כל אלו ועוד רבים מלחיצים את החתולים. חתולים במצבי סטרס הופכים למסוגרים וכחלק מהתנהגות הלחוצה שלהם מפסיקים לאכול.
חתולים עם חום, חתולים מנוזלים, חתולים החווים בחילה, כאב, חולשה, או צרבת עלולים להפסיק לאכול. למעשה כל מחלה ללא קשר לרקע שלה יכולה לגרום לחתולים להפסיק לאכול.
שלא כמו כלבים, חתול שהפסיק לאכול נמצא בסכנת חיים. חוסר אכילה במשך יום או יומיים כנראה שלא יסכנו את חייו אלא יגרמו לחולשה, התייבשות והחמרת המחלה הראשונית, אולם חוסר אכילה של יותר מכמה ימים ובוודאי של שבוע או יותר עלולה לגרום לתהליך מסוכן מאוד של השתמנות כבד. בזמן שהחתול מרעיב את עצמו, מתרחש בגופו פירוק של שומנים מרקמות שומן שונות וניוד של השומן אל הכבד. חדירת שומן לכבד יוצרת מחלת כבד קשה מאוד הנקראת “כבד שומני”. חתול עם כבד שומני הוא חתול חולה מאוד עם פגיעת כבד קשה. ללא טיפול סיכויי שרידות של חתולים עם השתמנות כבד נמוכים ביותר, טיפול רפואי אינטנסיבי בהחלט מטפל במצב אך לרוב מדובר במחלה ממושכת, קשה וגם כרוכה בעלויות טיפול גבוהות במיוחד.
לא משנה מהו הגורם להפסקת האכילה אצל החתול שלכם, בין אם זו מחלה או מצב סטרס עליו פירטנו מעלה, יש לטפל בהפסקת אכילה של חתולים באופן מיידי ולא להניח כי “יום או יומיים של שביתת רעב לא יגרמו נזק”. הקושי להבחין בהפסקת אכילה משמעותית יותר בבתים עם מספר חתולים, כשבבתים אלו יש קערת מזון אחת ולא באמת שמים לב אם כל החתולים אוכלים ממנה באותה מידה. רצוי להרגיל את החתולים שלכם לקבל שימורים או “פינוק” אחר פעם או פעמיים ביום וכך תדעו אם יש ירידה באכילה גם אם יש לכם כמה חתולים.
במידה והחתול שלכם הפסיק לאכול או שאתם לא בטוחים אם הוא אוכל צרו איתנו קשר בהקדם ונדריך אתכם לגבי קביעת ביקור או עזרה אחרת.

מחלת הכלבת היא מחלה ויראלית קטלנית הפוגעת בכל היונקים בכדור הארץ. מחלה זו הינה מחלה קטלנית ובעל החיים שיידבק במחלה סופו שימות ממנה. מאחר ומחלת הכלבת קטלנית גם לאנשים (100% תמותה ללא חיסון שיינתן בזמן אחרי הדבקה) הרי שהרשויות בישראל מחייבות את כל בעלי הכלבים לחסן את כלביהם כנגד המחלה וקבלת רישיון לאחזקת כלב בישראל כפופה למתן של חיסון.
בארץ רוב מקרי הכלבת מדווים בתנים ושועלים, אך בעבר היו גם מקרים בחולדות, פרות ויונקים אחרים.
המחלה עוברת מרוק בעל החיים הנגוע שנושך- אל הרקמות של הננשך. מחלה זו פוגעת קשות במערכת העצבים וגורמת למגוון סימנים קשים. בין הסימנים המוכרים הם הידרופוביה – פחד ממים, ריור והתנהגות תוקפנית. אך לכלבת יכולים להיות סימנים נוספים שבהתחלה ידמו למחלה אחרת. חום, פרכוסים, ריור, אפטיה וחולשה. לקראת סיום המחלה בעל החיים יציג התנהגות חריגה של תוקפנות קשה. תנים חולי כלבת יכולים לנסות להתקרב לאנשים ולבתים ודווקא להראות חלשים ולא תוקפניים וחשוב מאוד לדווח לרשויות במידה ויש תן בסביבתכם המציג התנהגות חריגה.
למרות שהמחלה יכולה להדביק חתולים אין דיווח בישראל על המחלה בחתולים וזאת כנראה עקב העובדה שחתול שננשך על ידי תן או כלב חולים לרוב לא יצליח להימלט מהתקיפה.
במידה וננשכתם על ידי חיית בר או כלב משוטט, עליכם לשטוף מיד את הפצע במים וסבון ואז לחטא עם חומר אנטיספטי כגון אלכוהול ומיד לאחר מכן לדווח לרשויות ולגשת לרופא או מוקד אחיות במהרה. במידה ויעריכו כי יש סיכוי אמיתי להדבקה, תקבלו סדרת חיסונים שאמורה להגן עליכם מפני התפתחות המחלה.
במידה וננשכתם על ידי כלב או חתול מוכרים, חשוב לשטוף מיד את הפצע עם מים וסבון ולחטא את המקום, יש לדרוש מבעל הכלב אישור לחיסון כלבת במידה ולא יהיה אישור כזה יש המלצה לדיווח על הכלב. כלב כזה יילקח להסגר לוודא כי אינו נושא את המחלה. לרוב החתול הנושך יעלם ולא תוכלו לאתרו, על כן אחרי טיפול בפצע הנשיכה ודיווח לרשויות, ההחלטה לגבי קבלת חיסון כלבת תהיה בידיהם של הרופא המטפל או האחות.

חתולים עלולים במקרים נדירים ביותר להעביר לאדם 2 מחלות עיקריות- מחלת שרטת החתול ומחלת הטוקסופלזמה.
שרטת החתול –Disease Cat Scratch היא מחלה חיידקית נדירה שנוצרת מזיהום של חיידק בשם ברטונלה הנסלה Bartonella Henselae. מחלה זו מועברת לאנשים דרך פצעים על העור, כאשר צואת פרעושים הנגועים במחלה מזהמת את הפצע. במידה והחתול נושא את המחלה או במידה ויש עליו פרעושים עם החיידק, הרי שצואת פרעושים המופרשת על העור יכולה לזהם את ציפורני החתול או אפילו ליפול מפרוות החתול לתוך פצע שנוצר מנשיכה או שריטה. ברוב המקרים המחלה היא קלה מאוד וחולפת מעצמה, אך באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת היא תתפתח למחלת חום ותגרום להגדלת קשרי לימפה ויש אנשים שאף יסבלו מסיבוכים נוספים.
מאחר ומחלה זו עוברת בעזרת צואת פרעושים יש חשיבות עליונה לטיפול נגד הפרעושים בחתולים ובמידה ונשרטתם או ננשכתם מחתול יש לשטוף את הפצע עם סבון ולחטא את המקום.

 

טוקסופלזמה – מחלה הנגרמת מטפילי Toxoplasma gondii, טפיל חד תאי המועבר לאנשים דרך בשר נגוע ושאריות אדמה בפרות וירקות. טפיל זה יכול להדביק את החתול ולמרות שלרוב החתול אפילו לא יפתח סימנים של חולי, הביצים של הטוקסופלזמה המופרשות דרך צואת חתולים יכולות להדביק אנשים במידה והם נחשפים לצואה ולא מקפידים על היגיינה מספקת. למחלה זו ולחתולים בפרט יצא שם רע מאחר והדבקה בטפיל בזמן הריון מסכנת את העובר ויכולה לגרום לו לפגיעה קשה. אולם, למרות שחתולים מסוגלים להעביר את הטפיל, רוב ההדבקות של נשים ויתר האוכלוסייה מתרחשות דווקא דרך פירות וירוקות לא שטופים, בשר שלא עשוי כהלכה ועבודה עם אדמה. חתולים מהווים אחוז קטן מאוד בכלל ההדבקות. על מנת להפחית את הסיכוי להדבקה, נשים בהריון לא אמורות לפנות את ארגז הצרכים של החתול כלל.

כלבים יכולים להדביק אנשים בשתי מחלות עיקריות – מחלת הכלבת (עליה דובר בשאלה אחרת שנשאלנו – “האם מחלת הכלבת עוברת לאנשים?”) ובמחלה הנקראת עכברת.
מחלת העכברת – Leprospira נגרמת מחיידק המופרש בשתן של יונקים רבים ופרט לכלבים יכול להדביק גם חזירי בר, פרות, תנים ועוד. במידה והאדם בא במגע עם שתן של חיה נגועה – חשיפה ישירה או לדוגמא שחיה במקווה מים בו יש הפרשות של חיות נגועות הוא עלול להידבק ולחלות במחלה. מחלה זו הינה מחלה קשה הפוגעת במערכות גוף רבות ועלולה לגרום לסיבוכים רפואיים רבים. אולם בתחילתה מחלה זו מטופלת בקלות רבה ולכן אם קיים חשש להדבקה יש ליצור קשר בהקדם עם הרופא המטפל ולדווח על כך. כלבים למעשה כמעט ולא מעבירים את המחלה לאנשים ורוב ההדבקות בישראל הן מחיות בר, מאחר ורוב כלבי ישראל מחוסנים למחלה דרך חיסון משושה. בגלל שהמחלה עוברת לאנשים, נהוג לחסן גם כלבים מבוגרים מאוד שלרוב כבר לא מתחסנים למשושה בחיסון נגד עכברת.
פרט לעכברת ומחלת הכלבת שיכולות לעבור ישירות מהכלב אל האדם, ישנן מחלות נוספות המועברות מקרציות לאנשים. אומנם הכלבים לא מעבירים את המחלות ישירות לאדם אך כלבים שלא מטופלים נגד קרציות יכולים לפזר את הקרציות הנגועות בבית או בסביבת האדם ולגרום להדבקה שלו. חשוב מאוד לטפל בכל הכלבים נגד קרציות לא רק כי קרציות מעבירות מחלות לחיות המחמד שלנו, אלא כי קרציות אלו יכולות להדביק גם אותנו במחלות זיהומיות שונות.

ברוב המקרים אין סיבה אמיתית לדאגה. רוב השריטות של חתולים הם שטחיות למדי ולא יגרמו לבעיה. בכל מקרה תמיד חשוב מאוד לשטוף את השריטה היטב במים וסבון ולשים חומר מחטא כלשהו (פולידין, יוד, סביעור או אלכוהול). במידה והשריטה עמוקה כדאי לגשת למוקד מאחר ובשריטות עמוקות יש סיכוי גבוה יותר לזיהום. בחלק מהמקרים הרופא אף ימליץ על טיפול אנטיביוטי, אבל מקרים אלו נדירים מאוד.
נשיכה של חתול לעומת זאת יכולה לגרום לצרות גדולות יותר מאחר והנשיכה לרוב תהיה עמוקה ויהיה קשה יותר לחטא את המקום. במידה וננשכתם על ידי חתול יש לגשת למוקד רפואי לקבלת יעוץ וטיפול במידת הצורך. בחלק מהמקרים אף תקבלו חיסון טטנוס (אם החיסון שלכם לא בתוקף) ואם יתפתח זיהום במקום תקבלו טיפול אנטיביוטי.

במציאות החדשה של העולם שאלה זו מטרידה רבים. בחו”ל קיימים דיווחים על הדבקה של חיות בר וגם של חתולי בית וכלבים בקורונה. לא ידוע האם נדבקים מאנשים חולים או אחד מהשני. דיווחים אלו נדירים ביותר ואין עליהם מספיק מחקר. הסימנים של חיה החולה בקורונה הם שיעול וצינון בדומה לאנשים. מאוד חשוב להדגיש כי לא קיים דיווח אחד בעולם על חיית מחמד שהדביקה בן אדם ועל כן אין שום סיבה לדאגה גם אצלנו. הדיווחים הבודדים שקיימים לגבי כלבים וחתולים תמיד מראים שהם נדבקו מקרבה לאדם שהיה חולה.

אכילת דשא על ידי כלבים וחתולים היא תופעה מאוד נפוצה ולמרות שמטרידה בעלים רבים, בעיני רוב הווטרינרים היא נחשבת לתופעה תקינה ולא מסכנת. אין מחקרים מסודרים המעידים על גורמים לאכילת דשא אבל בין הסיבות הנפוצות נכללים אכילה התנהגותית- בעיקר אצל גורים אשר סובלים משעמום או כמשחק, אכילה על רקע של מחסור בסיבים, בחילות , צרבות וחוסר נוחות בטנית. חלק מהחיות מקיאות אחרי אכילת דשא ולכן מניחים שהן אוכלות דשא כדי להקל על תהליך ההקאה. אין סיכון אמיתי באכילת דשא ולרוב אין צורך גם להגביל אותו, אולם יש להקפיד שהכלב לא יאכל דשא קוצני או צמחים נוקשים מדי כדי לא לגרום לפגיעה ברירית הקיבה. כמו כן חלק מצמחי גן הם צמחים רעילים לכלבים ולכן יש להקפיד כי לא יאכלו צמחי נוי אלא דשא בלבד.
במידה ואתם מרגישים כי כמות הדשא שאוכל כלבכם גבוהה מהרגיל כדאי להתייעץ עם וטרינר כדי להבין האם מדובר במצב של מחלה או גורם אחר.

ענבים – ענבים וצימוקים עלולים לגרום לכשל כליות בחתולים ובכלבים. מנגנון ההרעלה לא לגמרי ידוע אבל חלק מחיות המחמד שיאכלו ענבים או צימוקים יפתחו כשל כליות קשה מאוד. לא ידועה כמות מסוימת שהיא רעילה ובחלק מהמקרים מספיק ענב אחד כדי לגרום להרעלה זו. סימני הרעלה יכללו אפטיה, הפסקת אכילה, הקאות ועוד. יש להימנע מלתת ענבים לכלבים וחתולים!
בצל ושום – בצל ושום עלולים לגרום לנזק בכדוריות הדם האדומות של חתולים וכלבים, כדוריות אלו נהרסות ותיווצר אנמיה כשבחלק מהמקרים היא אף עלולה לסכן חיים. לא כל החיות רגישות לבצל ויש כאלו האוכלות תבשילים עם בצל ללא שום נזק אבל מאחר ולא ידוע לאילו חיות מחמד כן יש את הרגישות יש להימנע מלתת תבשילים המכילים שום ובצל לכלבים וחתולים. סימני הרעלה יכללו חולשה ואפטיה.
שוקולד – הרעלת שוקולד תלויה לרוב באחוזי מוצקי הקקאו שהשוקולד מכיל. שוקולד איכותי או שוקולד מריר יכיל יותר מוצקי קקאו משוקולד חלב רגיל או שוקולד לבן. הרעלת שוקולד גורמת בכמויות קטנות לסימני מערכת העיכול של הקאות ושלשולים אך בכמויות גדולות או בחשיפה לשוקולד מריר ועם אחוז מוצקי קקאו גבוהים הוא יגרום לסימנים עצביים, פגיעה בקצב הלב ואף למוות. במידה והכלב שלכם נחשף לשוקולד יש ליצור קשר מהיר עם וטרינר ובחלק מהמקרים תתבקשו להגיע עם הכלב לגרימת הקאה.
מסטיקים – מסטיקים מכילים חומר הנקרא קסיליטול (Xylitol) חומר זה הוא ממתיק מלאכותי הגורם בכמויות גדולות לעליה ברמות האינסולין, צניחת רמות סוכר בדם ולפגיעה כבדית. חתולים לא נוטים לאכול מסטיקים אך כלבים מסוגלים לגנוב חבילת מסטיקים ולאכול אותה כחלק ממשחק או שעמום. כלב שאכל כמות מסטיקים גבוהה חייב להגיע לווטרינר לגרימת הקאה על מנת להוציא את המסטיקים ממערכת העיכול שלו.
בצק – אכילת בצק שמרים עלולה להיות מסוכנת לכלבים מאחר והבצק שנאכל תופח בקיבתו החמה של הכלב ועלול גרום לחסימה מכאנית שלה. בנוסף לחסימה מכאנית, שמרים המצויים בבצקת יכולים להפריש אלכוהול ואז לכלב תהיה גם הרעלת אלכוהול. למרות שהרעלה זו לא נפוצה, היא יכולה להתרחש כאשר כלב גונב מהדלפק או השולחן חתיכת בצק טריה והרעלה זו עלולה להיות קטלנית לכלב מאחר והיא איננה מטופלת בקלות. אנא שימו לב, במידה ויש לכם כלב בבית אל תשאירו אף פעם בצק שמרים בלי השגחה.
אגוזי מקדמיה – אגוזי מקדמיה הם לא מזון נפוץ בביתנו אך לפעמים מאפים שונים או עוגיות מכילות את האגוז. אגוזים אלו רעילים מאוד לכלבים גם בכמות קטנה מאוד ועלולים לגרום לסימנים של דכאון, חולשה, הקאות חום גבוה ורעידות. יש להימנע ממתן של אגוזים אלו בכל צורה ובכל כמות קטנה ככל שתהיה לכלבים.
פרט למזונות המפורטים מעלה יש להימנע מכל מזון שומני מדי, מתובל מאוד, חריף וכמובן מקולקל לכלבים וחתולים . מתן של מזון לא מתאים לחיות המחמד יכול להסתיים בדלקות לבלב, דלקות קיבה ומעיים. הקפידו כי כלבכם והחתול שלכם אוכלים מזון איכותי ובריא. במידה ובחרתם לפנק אותו עשו זאת עם חזה עוף, גבינה רזה, ביצה או ירקות מבושלים.

גרירת טוסיק על הריצפה היא תלונה נפוצה מאוד בכבלים ונדירה יותר בחתולים. גרירת ישבן היא תוצאה מחוסר נוחות שבעל החיים חש באזור פי הטבעת שלו. גורמים נפוצים לחוסר נוחות באזור הם בעיות של שקים אנליים ותחושת גרד.

שקים אנליים הם למעשה שתי בלוטות קטנות המצויות משני צידי פי הטבעת המייצרות חומר בעל ריח חזק המופרש מאזור הרקטום דרך שתי צינוריות דקות לתוך צואת החיה. לבלוטות אלו תפקיד חברתי ופחות פיזיולוגי. הן מפרישות ריח אישי לכל כלב ומאפשרות לכלבים לסמן את הטריטוריה שלהם בריח מיוחד. בחלק ממצבי דלקת או אלרגיה, הצינוריות המובילות את החומר החוצה נסתמות ותוכן הבלוטה לא יכול לצאת החוצה. כמו כן לעיתים יש תהליך זיהומי בתוך הבלוטה ונוצרת דלקת באזור.

בעיות של שקים אנליים נפתרות בקלות מאוד אצל וטרינר וחשוב מאוד לגשת לבדיקה במידה וכלבכם גורר את ישבנו על הרצפה או נראה מוטרד מהאזור.

גם אלרגיה וגירודים יכולים לגרום לגרירת טוסיק על הרצפה. חלק מהכלבים לא מגיעים אל פי הטבעת ופעולת הגירוד מתבצעת על ידי גרירת ישבן.

גם תולעים יכולים לגרום לגרד באזור ואם כלבכם לא מתולע כמו שצריך הוא עלול לסבול מהתופעה.

בכל מקרה של גרירת ישבן על הרצפה או משטחים אחרים יש לקבוע תור לבדיקה אצל וטרינר ולרוב הבעיה תיפטר במהרה.

כלבים שעושים פיפי בבית הם לרוב כלבים שסובלים מדלקות שתן. למרות הדעה הרווחת כי “הכלב עושה לי דווקא” מתן שתן בתוך הבית הוא סימן של אי יכולת התאפקות של הכלב וכאב. אומנם יש מקרים בהם הסיבה לכך היא התנהגותית והשתנה בבית יכולה לקרות גם בכלבים חרדתיים או במקרי שמחה משמעותיים של הכלב, רוב רובם של מקרי ההשתנה בבית הם עקב דלקת. גם אם לא נראה לכם שהכלב סובל או כאוב, ברגע שמופיעה השתנה בבית צרו קשר עם וטרינר ליעוץ ונשמח לעזור לכם באבחון וטיפול של הבעיה.

ישנן דעות חלוקות בציבור לגבי עיקור וסירוס כלבים וכלבות. ישנם אנשים להם פעולה זו נראית מיותרת ופוגעת בבעל החיים, אולם רוב רובם של האנשים וגם רופאים וטרינרים ממליצים בחום לבצע את הניתוח לכלב או הכלבה שלכם, כמובן במידה ואתם לא מעוניינים שיהיו להם גורים.

עיקור כלבות – סיבות בעד:

הוכח במחקרים כי עיקור כלבות לפני הייחום הראשון שלהם מוריד ב 95% את הסבירות להתפתחות גידולי עטין בהמשך. גידולי עטין בכלבות מהוות בעיה רפואית קשה המסכנת חיים ועיקור מוקדם יוריד את הסבירות למחלה לאחוזים בודדים. פרט גידולי עטין כלבות לא מעוקרות חשופות לדלקות רחם – מחלה הנקראת פיומטרה. פיומטרה היא מחלה קשה מאוד ומסכנת חיים בה נוצר תהליך דלקתי – זיהומי ברחם והרחם מתמלאת במוגלה. דליפה של חיידקים או תוכן הרחם לחלל הבטן או למחזור הדם יכולה להביא את החיה לקריסת מערכות ומוות מהיר. הוצאת של הרחם תמנע כמובן את הדלקת. כמו כן עיקור יבטל את האפשרות לתהליכים סרטניים במערכת המין (הרחם והשחלות) שהם אומנם בעיה נדירה אך קיימת בלכבות.

סירוס כלבים – סיבות בעד:

סירוס של כלבים זכרים אשר לא מיועדים לרבייה יכול לפתור בעיות פרוסטטה רבות. כלבים לא מסורסים נוטים לסבול ממחלות פרוסטטה רבות ביניהם דלקות פרוסטטה וגדילה מוגברת של הפרוסטטה. גדילה מוגברת של הפרוסטטה מתרחשת כתגובת הרקמה להורמוני מין והיא עלולה לגרום ללחץ על איברים, להקשות על מעבר צואה ושתן ולגרום לכאב רב אצל החיה. בעיית פרוסטטה נוספת היא  דלקת  פרוסטטה- מצב בו יש זיהום ודלקת המתפתחים באיבר. בחלק מהמקרים הרקמה תשמור על המבנה האנטומי שלה אך במקרים קשים של הדלקת עלולים להתפתח כיסי מוגלה גדולים ברקמה והמוגלה עלולה לזלוג לחלל הבטן ולגרום למוות של הכלב.

הסרת האשכים תבטל כמובן את הסבירות לגידולי אשך שונים שחלקם ממאירים.

בחלק מהכלבים הסירוס אף יפתור בעיות אגרסיביות לכלבים אחרים אך לא תמיד. מן הראוי לציים כי סירוס של כלבים בחלק נדיר מאוד של המקרים עלול להגביר סיכוי לסרטן פרוסטטה אולם מצב זה נדיר מאוד ועלול לקרות גם בכלבים לא מסורסים.

מומלץ מאוד לעקר ולסרס חתולים וזאת בגלל גורמים רפואיים והתנהגותיים רבים. חתולה יכולה להתייחם מספר פעמים בשנה כשכל פרק של ייחום יכול להימשך ימים או שבועות במידה ולא יהיה לידה חתול זכר לזיווג. במהלך הייחום החתולות יורדות באכילה וסובלות מהתנהגות קולנית מאוד דבר המפריע מאוד לפני הבית. חתולה שלא מסוגלת להזדווג כי אין בקרתה זכר תראה במצוקה ורבות נכתב על כך האם חתולה כזו נמצאת בסבל אמיתי.
ייחומים תכופים לאורך שנים ופעילות של הורמוני מין עלולים לגרום לדלקות רחם או הצטברות נוזלים ברחם, מצב בריאותי המסכן חיים. על כן במידה ואינכם מעוניינים שלחתולה שלכם תמליט כדאי מאוד לעקר אותה כדי למנוע סבל ממנה ולחסוך ממנה בעיות ביראות בעתיד.
סירוס של חתולים זכרים נועד בעיקר כדי להפחית את הדחף שלהם לחיפוש נקבות בזמן ייחום. חתולים לא מסורסים נוטים לברוח יותר מהבית ולריב עם חתולים אחרים. ריבים עם חתולים אחרים מסתכמים בהרבה מהמקרים בפצעי נשיכה והעברת מחלות זיהומיות בין חתולים כגון איידס חתולים. כמו כן חלק מהאנשים מוטרדים מאוד מהריח שמפריש חתול זכר בזמן שמסמן את הטריטוריה שלו. כל אלו יימנעו אחרי הסירוס.

במידה ומצאתם גור חתולים קטנטן ואתם בטוחים כי האמא לא בקרבת מקום, רצוי לקחת אותו הביתה ולטפל בו עד שיגדל. לפעמים החתולה עדיין בסביבה והאנשים שומעים את יללות הגור ומניחים כי הוא ננטש ומאמצים אותו. על כן תמיד כדאי לוודא שלא רואים את האמא.
טיפול בגורי חתולים תלוי מאוד בגיל שלהם. גורים קטנטנים שעדיין יונקים יצטרכו להיות מטופלים באופן אינטנסיבי מאוד. גורים אלו ,הרגילים לינוק, יצטרכו האכלות מבקבוק כל כמה שעות עם חלב חתולי הנמכר אצל וטרינרים. כמו כן גורים יונקים לא יודעים לעשות את צרכיהם לבד מאחר והאמא היא זו שמנקה אותם ומגרה אותם לעשיית פיפי וקקי. ולכן גור יתום אחרי כל ארוחה יצטרך עזרה בגירוי עשיית צרכים, דבר הנעשה על ידי שפשוף עדין עם צמר גפן של האיברים המפרישים שתן וצואה. במידה ומצאם גור חתולים יונק חשוב מאוד להביאו לבדיקה אצל וטרינר להסבר מפורט של הטיפול בו, קביעת גיל הגור ובדיקה גופנית שלו מאחר וגורים נטושים נוטים להיות מיובשים ולסבול מתת חום.
תמיד כדאי למקם את הגור או הגורים שמצאתם בקופסא מרופדת עם בדים נעימים השומרת על חום גופם, מקום בו הם יכולים להתחפר ולהתחמם. במידה ומצאתם את הגורים בעונה הקרה יש לפעמים צורך בחימום אקטיבי של הקופסא וזאת ניתן לעשות על ידי בקבוק חם ונעים אך לא חם מדי!
גורים גדולים יותר אשר אוכלים לבד ניתן יהיה להאכיל עם שימורים ייעודיים לגורים וגם הם, תלוי בגילם, יצטרכו לפעמים גירוי לצרכים.
בדיקה ראשונה של הגורים במרפאתנו היא ללא עלות ואנחנו נשמח מאוד להעניק לכם את היעוץ וההדרכה על מנת שתוכלו לטפל בגור שמצאתם באופן נכון ומיטבי.

יללות של חתולים יכולות להיות קשורות למספר גורמים. חתולים לא מסורסים וחתולות לא מעוקרות עלולים ליילל בעוצמה ביום ובלילה בתקופות ייחום. לעיתים ביום פחות שמים לב לזה אך בלילה כששקט היללות מפריעות לשינה והבעלים שם לב. לכן במידה ואתם בעלים של חתול/חתולה לא מסורס/לא מעוקרת ניתן לשייך את היללות כחלק מהתנהגות מינית של החתול. עיקור וסירוס של החתולים בהחלט יכולים לעזור במופע הלא נעים הזה. במידה והחתול שלכם מיילל בלילה ומיד לאחר מכן מקבל תשומת לב בעוד שהוא נראה בריא ומרגיש טוב, ייתכן שמדובר בשעמום בלבד. אולם חלק מהחתולים מייללים כסימן למצוקה כלשהי או כאב ועל כן אם יש לכם חשד כי החתול מרגיש פחות טוב (בנוסף ליללות בלילה) חשוב לקחת אותו לבדיקה בהקדם.
חתולים מבוגרים המייללים בלילות יכולים לסבול ממחלה של בלוטת התריס – מחלה הורמונאלית נפוצה יחסית בחתולים מעל גיל 10, כאשר אחד הסימנים שלה הוא חוסר מנוחה בלילות. כמו כן חתולים מבוגרים יכולים לסבול מדמנציה וירידה ביכולת הקוגניטיבית. מצבים אלו יגרמו לעיתים לחתול לילל מתוך מצוקה רגשית. בדרך כלל ההמלצה בחתולים מבוגרים המייללים בלילה היא להביאם לבדיקה רפואית ולבצע גם בדיקות דם מקיפות כדי לשלול גורמים רפואיים לבעיה.

ריח רע מהפה היא בעיה מוכרת ונפוצה אצל כלבים. כלבים שלא כמו אנשים, לא מצחצחים שיניים בדרך קבע (אלא אם הבעלים מקפיד על כך). חוסר צחצוח שיניים גורם להצטברות של פלאק (רובד חיידקים) ויצירת דלקת חניכיים. הדלקת יחד עם הפרשות החיידקים יוצרים ריח פה לא נעים.
צחצוח קבוע של שיני הכלב ו/או מתן של מוצרים המנקים את השיניים ומשפרים את ריח הפה יכולים לשנות מאוד את היגיינת הפה ואף להעלים את ריח הפה לחלוטין. במרפאתנו מוצרים רבים להיגיינת הפה, המתאימים גם לכלבים שלא מאפשרים צחצוח.
חשוב מאוד להזכיר שישנם מקרים של ריח פה לא תקין ולא בגלל שיניים. מחלות של מערכת העיכול, מחלות כליה וגידולי פה גם הם יכולים לגרום לריח פה רע ולכן במידה ואתם מזהים שינוי בריח הפה של כלבכם כדאי מאוד להגיע לבדיקה והערכה של וטרינר.

צליעה בכלבים היא תלונה נפוצה במיוחד ואופיינית לכלבים מבוגרים וצעירים כאחד. צליעה היא ביטוי של כאב שחש הכלב בזמן נשיאת משקל על הרגליים או בעת שימוש ברגל הפגועה. כאב רגליים יכול לנבוע ממגוון גדול מאוד של בעיות. בכלבים צעירים לרוב הכאבים קשורים בטראומה (לדוגמה במהלך טיול או השתוללות) לעצמות או לשריר, מתיחה של גידים, פצעי נשיכה, דלקות מפרקים, שברים, קרע רצועות, שחיקה ופצעים בכפות הרגליים ועוד רבים נוספים. בכלבים מבוגרים הצליעה לרוב קשורה במחלות ניווניות של השלד הקשורות בתהליכים דלקתיים של המפרקים, אך גם אצלם יכולה להתרחש פגיעה טראומטית אחרי פעילות מאומצת או קרע רצועות. אחת האבחנות הפחות טובות בכלבים מבוגרים היא תהליך של גידולי עצם אשר בתחילתם יגרמו רק לצליעה וייקח זמן עד שהכלב יסבול מתופעות נוספות.
במידה וכלבכם החל לצלוע או במידה ומדובר בצליעה שהיא כרונית ומוכרת תמיד כדאי וחשוב לפנות אל הווטרינר ולהביא את הכלב לבדיקה. תשאול מדוקדק של הבעלים על אופי הצליעה, בדיקה גופנית מלאה עם דגש על בדיקה אורטופדית וצילומי רנטגן יתנו לרוב את התשובה לגבי אופי הצליעה.
זכרו, צליעה פוגעת באיכות החיים של הכלב מאחר וזהו סימן לכאב. ניתן לטפל במגוון גדול מאוד של מצבי צליעה בכלבים וזה ישפר פלאים את איכות חייהם.

קודם כל מזל טוב! הכנסה של גור חדש הביתה היא אירוע משמח כי בעצם מצטרף בן משפחה חדש. עוד לפני האימוץ אנחנו נמליץ לכם לבדוק את גילו של הגור ולוודא את הצרכים שלו כדי להיערך בהתאם. גור שמאמצים בגיל 8 שבועות, רק נפרד מאימו וצרכיו יהיו שונים מגור בן 5 חודשים. חשוב להבין מה הגור רגיל לאכול, כיצד עושה את צרכיו והאם היה רגיל לסביבה של אחים ואחיות. חשוב ביותר לברר את הסטטוס החיסוני של הגור ובמידה ונאמר לכם כי הגור מחוסן לדרוש מהמוסר או המוכר אישור וטרינרי לדבר. עוד לפני הכנסת הגור הביתה יש לרכוש מזון וכלי אוכל ומים מתאימים לגודלו על מנת שהכל יהיה מוכן לכשיגיע אל ביתכם. במידה ויש לכם חיות נוספות בבית יש להיערך לפינוי מקום מבודד לגור הצעיר וזאת גם כדי להגן עליו מפני חיות גדולות ממנו וגם כדי לאפשר לו קליטה רגועה ונעימה.
כבר למחרת האימוץ אתם מוזמנים לקבוע ביקור במרפאתנו לבדיקה ראשונה לגור – בדיקה שהיא ללא עלות, בה הגור ייבדק בדיקה מלאה ונוכל יחד לעבור על תוכנית החיסונים העתידית שלו.
בהצלחה, תהנו!

נקישות שיניים של כלב יכול להעיד על דברים שונים, וחשוב לקחת בחשבון את ההקשר שבו זה קורה כמו גם התנהגויות אחרות שהכלב מפגין.
יכולות להיות מספר סיבות נפוצות לנקישת השיניים:

1. התרגשות או ציפייה למשהו
2. שקר להם יותר מהרגיל
3. במצב של חרדה או לחץ
4. כאשר הכלב סובל מבעייה בשיניים שמציקה לו כמו עששת , מחלת חניכיים או פצע בפה.
5. בעייה נוירולוגית כלומר בעיה עיצבית. יתכן שתשימו לב גם לרעד ברגל.
6. כחלק מבעיות הזקנה
7. סימפטום למחלה עתידית

כלבים אינם חולים במחלת אלצהיימר באותו אופן כמו בני אדם, אך הם יכולים לפתח מצב הנקרא כלבים קוגניטיביים (CCD), אשר דומה למחלת אלצהיימר בבני אדם. CCD מכונה לפעמים גם דמנציה של כלבים.

מצב זה עלול לגרום לירידה בתפקודים הקוגניטיביים של הכלב, מה שעלול להשפיע על הזיכרון, הלמידה, התפיסה והמודעות שלו.

 

דבר ראשון מומלץ להביא לווטרינר שיעשה לו בדיקה מקיפה להבין את הסיבה.

שיתוק ברגליים אחוריות  יכול להיות זמני או מתמשך ולכן כדי לעקוב . יכול להיות שהכלב חווה חולשה ברגליים אחוריות אצל כלבים כתוצאה של אחת הסיבות הבאות:

 

-שברים בעמוד השדרה הנוצרים כתוצאה מתאונת דרכים או נפילה מגובה, למשל.
-דלקות בעמוד השדרה או בחוט השדרה.
-פריצות דיסק
-ציסטות בחוט השדרה
-גידולים בחוט השדרה
-בעיות מולדות בחוליות
-מחלות ניווניות

שתיה עודפת בכלבים יכולה להיות ממצא מדאיג. רוב הבעלים ישימו לב לכך שקערת המים מתרוקנת מהר יותר מהרגיל וחלק מהכלבים יתחילו להשתין יותר מאחר ושותים יותר. לשתייה מרובה מספר רב של גורמים. בין הגורמים ההתנהגותיים נמנים סטרס ושעמום ואז למעשה מדובר על כלב בריא לחלוטין אך כזה הסובל מהפרעות התנהגות. בין הגורמים הבריאותיים שיגרמו לשתייה מרובה נכללים מחלת כליות, מחלת הסכרת, מחלת קושינג, מחלת כבד ועוד מחלות רבות נוספות. במידה ושמתם לב כי כלבכם שותה יותר מהרגיל גם אם לא נראים שום סימני מחלה נוספים יש לגשת בהקדם אל הרופא המטפל ולעבור בירור רפואי לאיתור הבעיה.

כלבים כמו גם אנשים יכולים לסבול מקטרקט שהיא מחלה ניוונית של עדשת העין. בתהליך הקטרקט העדשה עוברת שינוי משמעותי ומאבדת מהשקיפות שלה. קטרקט אופייני לכלבים מבוגרים אך יכול לקרות גם בגילאים צעירים יותר עקב מחלות הורמונאליות מסוימות או בגלל נטייה גנטית. קטרקט פוגע מאוד באיכות הראיה ועלול אף לגרום לעיוורון מלא. אנשים החושדים בקטרקט אצל כלביהם לרוב יראו כי האישון נראה בהיר ולבנבן ולא שחור כפי שהיה. למרות שקטרקט היא מחלה קיימת בכלבים הרי שרוב מקרי הכלבים המגיעים למרפאתנו עם תלונה של קטרקט למעשה מאובחנים לתהליך אחר לחלוטין הנקרא- נוקלאר סקלרוזיס (Nuclear Sclerosis). תהליך זה אופייני לעדשה של כלבים מבוגרים ואכן מקנה לה מראה לבנבן ועכור אך הוא אינו פוגע בראייה והכלבים כמעט ולא סובלים מירידה בראייה. ההבדל בין שני המצבים יעשה על ידי רופא עיניים מיומן בבדיקת עיניים מקיפה. תוכלו לבקש בדיקה כזו במרפאתנו אשר תתבצע על ידי ד”ר אריק זיו, רופא המתמקצע באבחון, טיפול וכירורגיית עיניים.

חתולים ידועים בהרגלי ניקיון מרשימים במיוחד וחלקם הגדול מבלה לא מעט זמן בטיפוח. אולם ליקוק יתר של הפרווה יכול להיות סימן לבעיה רפואית אמיתית. במידה ושמתם לב כי החתול מלקק את הפרווה ומנקה את עצמו באופן אובססיבי במשך חלק גדול מזמן הערות שלו, או במידה והחתול שלכם נוטה לעצור מפעילות רגילה כדי להתלקק או להתנקות ייתכן כי יש כאן בעיה של גירוד. חתולים שלא כמו כלבים, נוטים ללקק את עצמם כאשר הם מרגישים גירוד ולכן תחושת גירוד בחתול תבוא לידי ביטוי בניקיון יתר. חתול הסובל מגירודים ולכן גם מליקוקים רבים מדי ייתכן וסובל מאלרגיה לפרעושים או אלרגיה אחרת. חלק מהחתולים אף מלקקים את עצמם עד שנגרמות קרחות בחלקי גופם. פרט לתחושת גירוד האופיינית לאלרגיה, חתולים נוטים ללקק את עצמם באובססיביות כאשר מצויים בסטרס נפשי. במידה והחתול שלך מתנקה מעבר לסביר או במידה והוא עוצרת פעילות אחרת כגון הליכה , שתיה או אכילה כדי להתנקות רצוי מאוד לפנות לווטרינר ולהביא את החתול לבדיקה.

רבות דובר על חשיבות הצחצוח של שיני כלבים – פעולה שיכולה למנוע מחלות חניכיים רבות. אך נשאלת השאלה- איך בעצם מבצעים את פעולת הצחצוח ? . קודם כל נציין כי פעולת צחצוח חייבת להיעשות עם משחה מיוחד של כלבים ובשום פנים ואופן לא משחות של אנשים. משחות שיניים של בני אדם נועדו בעיקר לריח פה טוב ואספקת פלואוריד. משחות שיניים של כלבים הן משחות שיניים בטעם בשרי על בסיס אנזימתי ותפקידן לפרק את פלאק החיידקים בעזרת פעולת האנזימים.
בצחצוח ניתן להשתמש במברשות שיניים ייעודיות לכלבים אך ניתן גם לקנות מברשות של ילדים ולהשתמש בהם.
כדי שהצחצוח יהיה יעיל יש לצחצח את שיני הכלבים לפחות ארבע-חמש פעמים בשבוע וכמובן רצוי לצחצח כל יום ואפילו פעמיים ביום. פעולת הצחצוח צריכה לכלול את השיניים עצמן אבל גם את החניכיים, אין צורך בשפשוף חזק מאחר ורוב הפעולה נעשית על ידי המשחה.
לוקח זמן להרגיל כלב לצחצוח שיניים ולחלקם פעולה זו משונה מאוד ואף מפריעה. תהליך ההתרגלות יכלול הכנסה של אצבע לפה של חיית המחמד ושפשוף עדין של החניכיים. בשלב מאוחר יותר יש להוסיף את המשחה ולהרגיל את הכלב לטעם שלה. רק כאשר הכלב מתרגל לנוכחות של האצבע בפה אפשר לעבור למברשת מיוחדת ובעדינות לבצע את פעולת הצחצוח.
גם אם כלבכם בעל שיניים לבנות ומצוינות צחצוח שינים יתרום לו רבות וימנע טיפולי שיניים עתידיים.
ומה עושים עם כלבים שפשוט לא מסכימים לצחצח? עבור כלבים אלו פותחו מספר מוצרים הניתנים דרך הפה שעוזרים לפרק את הפלאק. מוצר מומלץ נקרא PlaqeOff ותוכלו להשיגו במרפאה. מוצר זה מגיע באבקה הניתנת באוכל, היא משנה את הרכב הרוק של הכלב, עוזרת בפירוק הפלאק, ומחלישה את אבן השן. בכל מקרה גם אם לא תצליחו להרגיל את הכלב לצחצוח, יש להיעזר במוצרים אחרים כדי לשמור על היגיינת הפה ולמנוע ככל האפשר טיפולי שיניים עתידיים.
נשמח לייעץ לכם בכל נושא הצחצוח ולאפשר לכם לרכוש מוצרים איכותיים בלבד לטובת חיות המחמד שלכם.

ירידה באכילה או בררנות בכלבים היא תופעה מוכרת הנובעת ממספר רב מאוד של גורמים. בין הגורמים ניתן למנות גורמים התנהגותיים בהם הכלב פשוט לא אוהב את המזון שלו, מצבי סטרס שמונעים מכלב לאכול או דכאון. ישנם גורמים רפואיים רבים לירידה באכילה והם כוללים כמעט את כל המחלות כמו דלקת לבלב, דלקת מעיים, דלקת קיבה, מחלת כליה, מחלות הורמונאליות ועוד וזאת בגלל בחילות הנגרמות ממצבים רפואיים רבים ועקב כך ירידה ברצון לאכול. למרות שרוב האנשים מאמינים כי בחילות בכלב מגיעות רק עם הקאות, הרי שרוב הכלבים החשים בחילה ללא קשר לגורם שלה, דווקא לרוב יפסיקו לאכול ורק חלקם הקטן יקיא.
לכלב שירד באכילה אך מרגיש מצויין ושמח ניתן לנסות ולהחליף מזון וייתכן כי יאכל אותו טוב יותר. אולם במידה והחלפת מזון לא משפרת את המצב או במידה והכלב נראה סובל ממשהו חובה להביאו לבדיקה רפואית בהקדם וזאת כדי שנוכל לאבחן מאיזה מחלה סובל הכלב. חלק ניכר מהמחלות ניתנות לטיפול וזיהוי מוקדם יכול לשפר את סיכויי ההחלמה.

חתולים נוטים להפסיק לאכול ממגוון רב של סיבות רפואיות ונפשיות. חתולים רגישים ביותר לסטרס, כאשר עבור חתולים גם שאיבת אבק בבית יכולה להתפרש כמצב מלחיץ. נסיעה של הבעלים לחופשה, מעבר לפנסיון זמני, הכנסה של בן בית חדש, הכנסת חיית מחמד חדשה, שינוי של אוכל, רעש ממכונת כביסה- כל אלו ועוד רבים מלחיצים את החתולים. חתולים במצבי סטרס הופכים למסוגרים וכחלק מהתנהגות הלחוצה שלהם מפסיקים לאכול.
חתולים עם חום, חתולים מנוזלים, חתולים החווים בחילה, כאב, חולשה, או צרבת עלולים להפסיק לאכול. למעשה כל מחלה ללא קשר לרקע שלה יכולה לגרום לחתולים להפסיק לאכול.
שלא כמו כלבים, חתול שהפסיק לאכול נמצא בסכנת חיים. חוסר אכילה במשך יום או יומיים כנראה שלא יסכנו את חייו אלא יגרמו לחולשה, התייבשות והחמרת המחלה הראשונית, אולם חוסר אכילה של יותר מכמה ימים ובוודאי של שבוע או יותר עלולה לגרום לתהליך מסוכן מאוד של השתמנות כבד. בזמן שהחתול מרעיב את עצמו, מתרחש בגופו פירוק של שומנים מרקמות שומן שונות וניוד של השומן אל הכבד. חדירת שומן לכבד יוצרת מחלת כבד קשה מאוד הנקראת “כבד שומני”. חתול עם כבד שומני הוא חתול חולה מאוד עם פגיעת כבד קשה. ללא טיפול סיכויי שרידות של חתולים עם השתמנות כבד נמוכים ביותר, טיפול רפואי אינטנסיבי בהחלט מטפל במצב אך לרוב מדובר במחלה ממושכת, קשה וגם כרוכה בעלויות טיפול גבוהות במיוחד.
לא משנה מהו הגורם להפסקת האכילה אצל החתול שלכם, בין אם זו מחלה או מצב סטרס עליו פירטנו מעלה, יש לטפל בהפסקת אכילה של חתולים באופן מיידי ולא להניח כי “יום או יומיים של שביתת רעב לא יגרמו נזק”. הקושי להבחין בהפסקת אכילה משמעותית יותר בבתים עם מספר חתולים, כשבבתים אלו יש קערת מזון אחת ולא באמת שמים לב אם כל החתולים אוכלים ממנה באותה מידה. רצוי להרגיל את החתולים שלכם לקבל שימורים או “פינוק” אחר פעם או פעמיים ביום וכך תדעו אם יש ירידה באכילה גם אם יש לכם כמה חתולים.
במידה והחתול שלכם הפסיק לאכול או שאתם לא בטוחים אם הוא אוכל צרו איתנו קשר בהקדם ונדריך אתכם לגבי קביעת ביקור או עזרה אחרת.

מחלת הכלבת היא מחלה ויראלית קטלנית הפוגעת בכל היונקים בכדור הארץ. מחלה זו הינה מחלה קטלנית ובעל החיים שיידבק במחלה סופו שימות ממנה. מאחר ומחלת הכלבת קטלנית גם לאנשים (100% תמותה ללא חיסון שיינתן בזמן אחרי הדבקה) הרי שהרשויות בישראל מחייבות את כל בעלי הכלבים לחסן את כלביהם כנגד המחלה וקבלת רישיון לאחזקת כלב בישראל כפופה למתן של חיסון.
בארץ רוב מקרי הכלבת מדווים בתנים ושועלים, אך בעבר היו גם מקרים בחולדות, פרות ויונקים אחרים.
המחלה עוברת מרוק בעל החיים הנגוע שנושך- אל הרקמות של הננשך. מחלה זו פוגעת קשות במערכת העצבים וגורמת למגוון סימנים קשים. בין הסימנים המוכרים הם הידרופוביה – פחד ממים, ריור והתנהגות תוקפנית. אך לכלבת יכולים להיות סימנים נוספים שבהתחלה ידמו למחלה אחרת. חום, פרכוסים, ריור, אפטיה וחולשה. לקראת סיום המחלה בעל החיים יציג התנהגות חריגה של תוקפנות קשה. תנים חולי כלבת יכולים לנסות להתקרב לאנשים ולבתים ודווקא להראות חלשים ולא תוקפניים וחשוב מאוד לדווח לרשויות במידה ויש תן בסביבתכם המציג התנהגות חריגה.
למרות שהמחלה יכולה להדביק חתולים אין דיווח בישראל על המחלה בחתולים וזאת כנראה עקב העובדה שחתול שננשך על ידי תן או כלב חולים לרוב לא יצליח להימלט מהתקיפה.
במידה וננשכתם על ידי חיית בר או כלב משוטט, עליכם לשטוף מיד את הפצע במים וסבון ואז לחטא עם חומר אנטיספטי כגון אלכוהול ומיד לאחר מכן לדווח לרשויות ולגשת לרופא או מוקד אחיות במהרה. במידה ויעריכו כי יש סיכוי אמיתי להדבקה, תקבלו סדרת חיסונים שאמורה להגן עליכם מפני התפתחות המחלה.
במידה וננשכתם על ידי כלב או חתול מוכרים, חשוב לשטוף מיד את הפצע עם מים וסבון ולחטא את המקום, יש לדרוש מבעל הכלב אישור לחיסון כלבת במידה ולא יהיה אישור כזה יש המלצה לדיווח על הכלב. כלב כזה יילקח להסגר לוודא כי אינו נושא את המחלה. לרוב החתול הנושך יעלם ולא תוכלו לאתרו, על כן אחרי טיפול בפצע הנשיכה ודיווח לרשויות, ההחלטה לגבי קבלת חיסון כלבת תהיה בידיהם של הרופא המטפל או האחות.

חתולים עלולים במקרים נדירים ביותר להעביר לאדם 2 מחלות עיקריות- מחלת שרטת החתול ומחלת הטוקסופלזמה.
שרטת החתול –Disease Cat Scratch היא מחלה חיידקית נדירה שנוצרת מזיהום של חיידק בשם ברטונלה הנסלה Bartonella Henselae. מחלה זו מועברת לאנשים דרך פצעים על העור, כאשר צואת פרעושים הנגועים במחלה מזהמת את הפצע. במידה והחתול נושא את המחלה או במידה ויש עליו פרעושים עם החיידק, הרי שצואת פרעושים המופרשת על העור יכולה לזהם את ציפורני החתול או אפילו ליפול מפרוות החתול לתוך פצע שנוצר מנשיכה או שריטה. ברוב המקרים המחלה היא קלה מאוד וחולפת מעצמה, אך באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת היא תתפתח למחלת חום ותגרום להגדלת קשרי לימפה ויש אנשים שאף יסבלו מסיבוכים נוספים.
מאחר ומחלה זו עוברת בעזרת צואת פרעושים יש חשיבות עליונה לטיפול נגד הפרעושים בחתולים ובמידה ונשרטתם או ננשכתם מחתול יש לשטוף את הפצע עם סבון ולחטא את המקום.

 

טוקסופלזמה – מחלה הנגרמת מטפילי Toxoplasma gondii, טפיל חד תאי המועבר לאנשים דרך בשר נגוע ושאריות אדמה בפרות וירקות. טפיל זה יכול להדביק את החתול ולמרות שלרוב החתול אפילו לא יפתח סימנים של חולי, הביצים של הטוקסופלזמה המופרשות דרך צואת חתולים יכולות להדביק אנשים במידה והם נחשפים לצואה ולא מקפידים על היגיינה מספקת. למחלה זו ולחתולים בפרט יצא שם רע מאחר והדבקה בטפיל בזמן הריון מסכנת את העובר ויכולה לגרום לו לפגיעה קשה. אולם, למרות שחתולים מסוגלים להעביר את הטפיל, רוב ההדבקות של נשים ויתר האוכלוסייה מתרחשות דווקא דרך פירות וירוקות לא שטופים, בשר שלא עשוי כהלכה ועבודה עם אדמה. חתולים מהווים אחוז קטן מאוד בכלל ההדבקות. על מנת להפחית את הסיכוי להדבקה, נשים בהריון לא אמורות לפנות את ארגז הצרכים של החתול כלל.

כלבים יכולים להדביק אנשים בשתי מחלות עיקריות – מחלת הכלבת (עליה דובר בשאלה אחרת שנשאלנו – “האם מחלת הכלבת עוברת לאנשים?”) ובמחלה הנקראת עכברת.
מחלת העכברת – Leprospira נגרמת מחיידק המופרש בשתן של יונקים רבים ופרט לכלבים יכול להדביק גם חזירי בר, פרות, תנים ועוד. במידה והאדם בא במגע עם שתן של חיה נגועה – חשיפה ישירה או לדוגמא שחיה במקווה מים בו יש הפרשות של חיות נגועות הוא עלול להידבק ולחלות במחלה. מחלה זו הינה מחלה קשה הפוגעת במערכות גוף רבות ועלולה לגרום לסיבוכים רפואיים רבים. אולם בתחילתה מחלה זו מטופלת בקלות רבה ולכן אם קיים חשש להדבקה יש ליצור קשר בהקדם עם הרופא המטפל ולדווח על כך. כלבים למעשה כמעט ולא מעבירים את המחלה לאנשים ורוב ההדבקות בישראל הן מחיות בר, מאחר ורוב כלבי ישראל מחוסנים למחלה דרך חיסון משושה. בגלל שהמחלה עוברת לאנשים, נהוג לחסן גם כלבים מבוגרים מאוד שלרוב כבר לא מתחסנים למשושה בחיסון נגד עכברת.
פרט לעכברת ומחלת הכלבת שיכולות לעבור ישירות מהכלב אל האדם, ישנן מחלות נוספות המועברות מקרציות לאנשים. אומנם הכלבים לא מעבירים את המחלות ישירות לאדם אך כלבים שלא מטופלים נגד קרציות יכולים לפזר את הקרציות הנגועות בבית או בסביבת האדם ולגרום להדבקה שלו. חשוב מאוד לטפל בכל הכלבים נגד קרציות לא רק כי קרציות מעבירות מחלות לחיות המחמד שלנו, אלא כי קרציות אלו יכולות להדביק גם אותנו במחלות זיהומיות שונות.

ברוב המקרים אין סיבה אמיתית לדאגה. רוב השריטות של חתולים הם שטחיות למדי ולא יגרמו לבעיה. בכל מקרה תמיד חשוב מאוד לשטוף את השריטה היטב במים וסבון ולשים חומר מחטא כלשהו (פולידין, יוד, סביעור או אלכוהול). במידה והשריטה עמוקה כדאי לגשת למוקד מאחר ובשריטות עמוקות יש סיכוי גבוה יותר לזיהום. בחלק מהמקרים הרופא אף ימליץ על טיפול אנטיביוטי, אבל מקרים אלו נדירים מאוד.
נשיכה של חתול לעומת זאת יכולה לגרום לצרות גדולות יותר מאחר והנשיכה לרוב תהיה עמוקה ויהיה קשה יותר לחטא את המקום. במידה וננשכתם על ידי חתול יש לגשת למוקד רפואי לקבלת יעוץ וטיפול במידת הצורך. בחלק מהמקרים אף תקבלו חיסון טטנוס (אם החיסון שלכם לא בתוקף) ואם יתפתח זיהום במקום תקבלו טיפול אנטיביוטי.

במציאות החדשה של העולם שאלה זו מטרידה רבים. בחו”ל קיימים דיווחים על הדבקה של חיות בר וגם של חתולי בית וכלבים בקורונה. לא ידוע האם נדבקים מאנשים חולים או אחד מהשני. דיווחים אלו נדירים ביותר ואין עליהם מספיק מחקר. הסימנים של חיה החולה בקורונה הם שיעול וצינון בדומה לאנשים. מאוד חשוב להדגיש כי לא קיים דיווח אחד בעולם על חיית מחמד שהדביקה בן אדם ועל כן אין שום סיבה לדאגה גם אצלנו. הדיווחים הבודדים שקיימים לגבי כלבים וחתולים תמיד מראים שהם נדבקו מקרבה לאדם שהיה חולה.

אכילת דשא על ידי כלבים וחתולים היא תופעה מאוד נפוצה ולמרות שמטרידה בעלים רבים, בעיני רוב הווטרינרים היא נחשבת לתופעה תקינה ולא מסכנת. אין מחקרים מסודרים המעידים על גורמים לאכילת דשא אבל בין הסיבות הנפוצות נכללים אכילה התנהגותית- בעיקר אצל גורים אשר סובלים משעמום או כמשחק, אכילה על רקע של מחסור בסיבים, בחילות , צרבות וחוסר נוחות בטנית. חלק מהחיות מקיאות אחרי אכילת דשא ולכן מניחים שהן אוכלות דשא כדי להקל על תהליך ההקאה. אין סיכון אמיתי באכילת דשא ולרוב אין צורך גם להגביל אותו, אולם יש להקפיד שהכלב לא יאכל דשא קוצני או צמחים נוקשים מדי כדי לא לגרום לפגיעה ברירית הקיבה. כמו כן חלק מצמחי גן הם צמחים רעילים לכלבים ולכן יש להקפיד כי לא יאכלו צמחי נוי אלא דשא בלבד.
במידה ואתם מרגישים כי כמות הדשא שאוכל כלבכם גבוהה מהרגיל כדאי להתייעץ עם וטרינר כדי להבין האם מדובר במצב של מחלה או גורם אחר.

ענבים – ענבים וצימוקים עלולים לגרום לכשל כליות בחתולים ובכלבים. מנגנון ההרעלה לא לגמרי ידוע אבל חלק מחיות המחמד שיאכלו ענבים או צימוקים יפתחו כשל כליות קשה מאוד. לא ידועה כמות מסוימת שהיא רעילה ובחלק מהמקרים מספיק ענב אחד כדי לגרום להרעלה זו. סימני הרעלה יכללו אפטיה, הפסקת אכילה, הקאות ועוד. יש להימנע מלתת ענבים לכלבים וחתולים!
בצל ושום – בצל ושום עלולים לגרום לנזק בכדוריות הדם האדומות של חתולים וכלבים, כדוריות אלו נהרסות ותיווצר אנמיה כשבחלק מהמקרים היא אף עלולה לסכן חיים. לא כל החיות רגישות לבצל ויש כאלו האוכלות תבשילים עם בצל ללא שום נזק אבל מאחר ולא ידוע לאילו חיות מחמד כן יש את הרגישות יש להימנע מלתת תבשילים המכילים שום ובצל לכלבים וחתולים. סימני הרעלה יכללו חולשה ואפטיה.
שוקולד – הרעלת שוקולד תלויה לרוב באחוזי מוצקי הקקאו שהשוקולד מכיל. שוקולד איכותי או שוקולד מריר יכיל יותר מוצקי קקאו משוקולד חלב רגיל או שוקולד לבן. הרעלת שוקולד גורמת בכמויות קטנות לסימני מערכת העיכול של הקאות ושלשולים אך בכמויות גדולות או בחשיפה לשוקולד מריר ועם אחוז מוצקי קקאו גבוהים הוא יגרום לסימנים עצביים, פגיעה בקצב הלב ואף למוות. במידה והכלב שלכם נחשף לשוקולד יש ליצור קשר מהיר עם וטרינר ובחלק מהמקרים תתבקשו להגיע עם הכלב לגרימת הקאה.
מסטיקים – מסטיקים מכילים חומר הנקרא קסיליטול (Xylitol) חומר זה הוא ממתיק מלאכותי הגורם בכמויות גדולות לעליה ברמות האינסולין, צניחת רמות סוכר בדם ולפגיעה כבדית. חתולים לא נוטים לאכול מסטיקים אך כלבים מסוגלים לגנוב חבילת מסטיקים ולאכול אותה כחלק ממשחק או שעמום. כלב שאכל כמות מסטיקים גבוהה חייב להגיע לווטרינר לגרימת הקאה על מנת להוציא את המסטיקים ממערכת העיכול שלו.
בצק – אכילת בצק שמרים עלולה להיות מסוכנת לכלבים מאחר והבצק שנאכל תופח בקיבתו החמה של הכלב ועלול גרום לחסימה מכאנית שלה. בנוסף לחסימה מכאנית, שמרים המצויים בבצקת יכולים להפריש אלכוהול ואז לכלב תהיה גם הרעלת אלכוהול. למרות שהרעלה זו לא נפוצה, היא יכולה להתרחש כאשר כלב גונב מהדלפק או השולחן חתיכת בצק טריה והרעלה זו עלולה להיות קטלנית לכלב מאחר והיא איננה מטופלת בקלות. אנא שימו לב, במידה ויש לכם כלב בבית אל תשאירו אף פעם בצק שמרים בלי השגחה.
אגוזי מקדמיה – אגוזי מקדמיה הם לא מזון נפוץ בביתנו אך לפעמים מאפים שונים או עוגיות מכילות את האגוז. אגוזים אלו רעילים מאוד לכלבים גם בכמות קטנה מאוד ועלולים לגרום לסימנים של דכאון, חולשה, הקאות חום גבוה ורעידות. יש להימנע ממתן של אגוזים אלו בכל צורה ובכל כמות קטנה ככל שתהיה לכלבים.
פרט למזונות המפורטים מעלה יש להימנע מכל מזון שומני מדי, מתובל מאוד, חריף וכמובן מקולקל לכלבים וחתולים . מתן של מזון לא מתאים לחיות המחמד יכול להסתיים בדלקות לבלב, דלקות קיבה ומעיים. הקפידו כי כלבכם והחתול שלכם אוכלים מזון איכותי ובריא. במידה ובחרתם לפנק אותו עשו זאת עם חזה עוף, גבינה רזה, ביצה או ירקות מבושלים.

גרירת טוסיק על הריצפה היא תלונה נפוצה מאוד בכבלים ונדירה יותר בחתולים. גרירת ישבן היא תוצאה מחוסר נוחות שבעל החיים חש באזור פי הטבעת שלו. גורמים נפוצים לחוסר נוחות באזור הם בעיות של שקים אנליים ותחושת גרד.

שקים אנליים הם למעשה שתי בלוטות קטנות המצויות משני צידי פי הטבעת המייצרות חומר בעל ריח חזק המופרש מאזור הרקטום דרך שתי צינוריות דקות לתוך צואת החיה. לבלוטות אלו תפקיד חברתי ופחות פיזיולוגי. הן מפרישות ריח אישי לכל כלב ומאפשרות לכלבים לסמן את הטריטוריה שלהם בריח מיוחד. בחלק ממצבי דלקת או אלרגיה, הצינוריות המובילות את החומר החוצה נסתמות ותוכן הבלוטה לא יכול לצאת החוצה. כמו כן לעיתים יש תהליך זיהומי בתוך הבלוטה ונוצרת דלקת באזור.

בעיות של שקים אנליים נפתרות בקלות מאוד אצל וטרינר וחשוב מאוד לגשת לבדיקה במידה וכלבכם גורר את ישבנו על הרצפה או נראה מוטרד מהאזור.

גם אלרגיה וגירודים יכולים לגרום לגרירת טוסיק על הרצפה. חלק מהכלבים לא מגיעים אל פי הטבעת ופעולת הגירוד מתבצעת על ידי גרירת ישבן.

גם תולעים יכולים לגרום לגרד באזור ואם כלבכם לא מתולע כמו שצריך הוא עלול לסבול מהתופעה.

בכל מקרה של גרירת ישבן על הרצפה או משטחים אחרים יש לקבוע תור לבדיקה אצל וטרינר ולרוב הבעיה תיפטר במהרה.

כלבים שעושים פיפי בבית הם לרוב כלבים שסובלים מדלקות שתן. למרות הדעה הרווחת כי “הכלב עושה לי דווקא” מתן שתן בתוך הבית הוא סימן של אי יכולת התאפקות של הכלב וכאב. אומנם יש מקרים בהם הסיבה לכך היא התנהגותית והשתנה בבית יכולה לקרות גם בכלבים חרדתיים או במקרי שמחה משמעותיים של הכלב, רוב רובם של מקרי ההשתנה בבית הם עקב דלקת. גם אם לא נראה לכם שהכלב סובל או כאוב, ברגע שמופיעה השתנה בבית צרו קשר עם וטרינר ליעוץ ונשמח לעזור לכם באבחון וטיפול של הבעיה.

ישנן דעות חלוקות בציבור לגבי עיקור וסירוס כלבים וכלבות. ישנם אנשים להם פעולה זו נראית מיותרת ופוגעת בבעל החיים, אולם רוב רובם של האנשים וגם רופאים וטרינרים ממליצים בחום לבצע את הניתוח לכלב או הכלבה שלכם, כמובן במידה ואתם לא מעוניינים שיהיו להם גורים.

עיקור כלבות – סיבות בעד:

הוכח במחקרים כי עיקור כלבות לפני הייחום הראשון שלהם מוריד ב 95% את הסבירות להתפתחות גידולי עטין בהמשך. גידולי עטין בכלבות מהוות בעיה רפואית קשה המסכנת חיים ועיקור מוקדם יוריד את הסבירות למחלה לאחוזים בודדים. פרט גידולי עטין כלבות לא מעוקרות חשופות לדלקות רחם – מחלה הנקראת פיומטרה. פיומטרה היא מחלה קשה מאוד ומסכנת חיים בה נוצר תהליך דלקתי – זיהומי ברחם והרחם מתמלאת במוגלה. דליפה של חיידקים או תוכן הרחם לחלל הבטן או למחזור הדם יכולה להביא את החיה לקריסת מערכות ומוות מהיר. הוצאת של הרחם תמנע כמובן את הדלקת. כמו כן עיקור יבטל את האפשרות לתהליכים סרטניים במערכת המין (הרחם והשחלות) שהם אומנם בעיה נדירה אך קיימת בלכבות.

סירוס כלבים – סיבות בעד:

סירוס של כלבים זכרים אשר לא מיועדים לרבייה יכול לפתור בעיות פרוסטטה רבות. כלבים לא מסורסים נוטים לסבול ממחלות פרוסטטה רבות ביניהם דלקות פרוסטטה וגדילה מוגברת של הפרוסטטה. גדילה מוגברת של הפרוסטטה מתרחשת כתגובת הרקמה להורמוני מין והיא עלולה לגרום ללחץ על איברים, להקשות על מעבר צואה ושתן ולגרום לכאב רב אצל החיה. בעיית פרוסטטה נוספת היא  דלקת  פרוסטטה- מצב בו יש זיהום ודלקת המתפתחים באיבר. בחלק מהמקרים הרקמה תשמור על המבנה האנטומי שלה אך במקרים קשים של הדלקת עלולים להתפתח כיסי מוגלה גדולים ברקמה והמוגלה עלולה לזלוג לחלל הבטן ולגרום למוות של הכלב.

הסרת האשכים תבטל כמובן את הסבירות לגידולי אשך שונים שחלקם ממאירים.

בחלק מהכלבים הסירוס אף יפתור בעיות אגרסיביות לכלבים אחרים אך לא תמיד. מן הראוי לציים כי סירוס של כלבים בחלק נדיר מאוד של המקרים עלול להגביר סיכוי לסרטן פרוסטטה אולם מצב זה נדיר מאוד ועלול לקרות גם בכלבים לא מסורסים.

מומלץ מאוד לעקר ולסרס חתולים וזאת בגלל גורמים רפואיים והתנהגותיים רבים. חתולה יכולה להתייחם מספר פעמים בשנה כשכל פרק של ייחום יכול להימשך ימים או שבועות במידה ולא יהיה לידה חתול זכר לזיווג. במהלך הייחום החתולות יורדות באכילה וסובלות מהתנהגות קולנית מאוד דבר המפריע מאוד לפני הבית. חתולה שלא מסוגלת להזדווג כי אין בקרתה זכר תראה במצוקה ורבות נכתב על כך האם חתולה כזו נמצאת בסבל אמיתי.
ייחומים תכופים לאורך שנים ופעילות של הורמוני מין עלולים לגרום לדלקות רחם או הצטברות נוזלים ברחם, מצב בריאותי המסכן חיים. על כן במידה ואינכם מעוניינים שלחתולה שלכם תמליט כדאי מאוד לעקר אותה כדי למנוע סבל ממנה ולחסוך ממנה בעיות ביראות בעתיד.
סירוס של חתולים זכרים נועד בעיקר כדי להפחית את הדחף שלהם לחיפוש נקבות בזמן ייחום. חתולים לא מסורסים נוטים לברוח יותר מהבית ולריב עם חתולים אחרים. ריבים עם חתולים אחרים מסתכמים בהרבה מהמקרים בפצעי נשיכה והעברת מחלות זיהומיות בין חתולים כגון איידס חתולים. כמו כן חלק מהאנשים מוטרדים מאוד מהריח שמפריש חתול זכר בזמן שמסמן את הטריטוריה שלו. כל אלו יימנעו אחרי הסירוס.

במידה ומצאתם גור חתולים קטנטן ואתם בטוחים כי האמא לא בקרבת מקום, רצוי לקחת אותו הביתה ולטפל בו עד שיגדל. לפעמים החתולה עדיין בסביבה והאנשים שומעים את יללות הגור ומניחים כי הוא ננטש ומאמצים אותו. על כן תמיד כדאי לוודא שלא רואים את האמא.
טיפול בגורי חתולים תלוי מאוד בגיל שלהם. גורים קטנטנים שעדיין יונקים יצטרכו להיות מטופלים באופן אינטנסיבי מאוד. גורים אלו ,הרגילים לינוק, יצטרכו האכלות מבקבוק כל כמה שעות עם חלב חתולי הנמכר אצל וטרינרים. כמו כן גורים יונקים לא יודעים לעשות את צרכיהם לבד מאחר והאמא היא זו שמנקה אותם ומגרה אותם לעשיית פיפי וקקי. ולכן גור יתום אחרי כל ארוחה יצטרך עזרה בגירוי עשיית צרכים, דבר הנעשה על ידי שפשוף עדין עם צמר גפן של האיברים המפרישים שתן וצואה. במידה ומצאם גור חתולים יונק חשוב מאוד להביאו לבדיקה אצל וטרינר להסבר מפורט של הטיפול בו, קביעת גיל הגור ובדיקה גופנית שלו מאחר וגורים נטושים נוטים להיות מיובשים ולסבול מתת חום.
תמיד כדאי למקם את הגור או הגורים שמצאתם בקופסא מרופדת עם בדים נעימים השומרת על חום גופם, מקום בו הם יכולים להתחפר ולהתחמם. במידה ומצאתם את הגורים בעונה הקרה יש לפעמים צורך בחימום אקטיבי של הקופסא וזאת ניתן לעשות על ידי בקבוק חם ונעים אך לא חם מדי!
גורים גדולים יותר אשר אוכלים לבד ניתן יהיה להאכיל עם שימורים ייעודיים לגורים וגם הם, תלוי בגילם, יצטרכו לפעמים גירוי לצרכים.
בדיקה ראשונה של הגורים במרפאתנו היא ללא עלות ואנחנו נשמח מאוד להעניק לכם את היעוץ וההדרכה על מנת שתוכלו לטפל בגור שמצאתם באופן נכון ומיטבי.

יללות של חתולים יכולות להיות קשורות למספר גורמים. חתולים לא מסורסים וחתולות לא מעוקרות עלולים ליילל בעוצמה ביום ובלילה בתקופות ייחום. לעיתים ביום פחות שמים לב לזה אך בלילה כששקט היללות מפריעות לשינה והבעלים שם לב. לכן במידה ואתם בעלים של חתול/חתולה לא מסורס/לא מעוקרת ניתן לשייך את היללות כחלק מהתנהגות מינית של החתול. עיקור וסירוס של החתולים בהחלט יכולים לעזור במופע הלא נעים הזה. במידה והחתול שלכם מיילל בלילה ומיד לאחר מכן מקבל תשומת לב בעוד שהוא נראה בריא ומרגיש טוב, ייתכן שמדובר בשעמום בלבד. אולם חלק מהחתולים מייללים כסימן למצוקה כלשהי או כאב ועל כן אם יש לכם חשד כי החתול מרגיש פחות טוב (בנוסף ליללות בלילה) חשוב לקחת אותו לבדיקה בהקדם.
חתולים מבוגרים המייללים בלילות יכולים לסבול ממחלה של בלוטת התריס – מחלה הורמונאלית נפוצה יחסית בחתולים מעל גיל 10, כאשר אחד הסימנים שלה הוא חוסר מנוחה בלילות. כמו כן חתולים מבוגרים יכולים לסבול מדמנציה וירידה ביכולת הקוגניטיבית. מצבים אלו יגרמו לעיתים לחתול לילל מתוך מצוקה רגשית. בדרך כלל ההמלצה בחתולים מבוגרים המייללים בלילה היא להביאם לבדיקה רפואית ולבצע גם בדיקות דם מקיפות כדי לשלול גורמים רפואיים לבעיה.

ריח רע מהפה היא בעיה מוכרת ונפוצה אצל כלבים. כלבים שלא כמו אנשים, לא מצחצחים שיניים בדרך קבע (אלא אם הבעלים מקפיד על כך). חוסר צחצוח שיניים גורם להצטברות של פלאק (רובד חיידקים) ויצירת דלקת חניכיים. הדלקת יחד עם הפרשות החיידקים יוצרים ריח פה לא נעים.
צחצוח קבוע של שיני הכלב ו/או מתן של מוצרים המנקים את השיניים ומשפרים את ריח הפה יכולים לשנות מאוד את היגיינת הפה ואף להעלים את ריח הפה לחלוטין. במרפאתנו מוצרים רבים להיגיינת הפה, המתאימים גם לכלבים שלא מאפשרים צחצוח.
חשוב מאוד להזכיר שישנם מקרים של ריח פה לא תקין ולא בגלל שיניים. מחלות של מערכת העיכול, מחלות כליה וגידולי פה גם הם יכולים לגרום לריח פה רע ולכן במידה ואתם מזהים שינוי בריח הפה של כלבכם כדאי מאוד להגיע לבדיקה והערכה של וטרינר.

צליעה בכלביםהיא תלונה נפוצה במיוחד ואופיינית לכלבים מבוגרים וצעירים כאחד. צליעה היא ביטוי של כאב שחש הכלב בזמן נשיאת משקל על הרגליים או בעת שימוש ברגל הפגועה. כאב רגליים יכול לנבוע ממגוון גדול מאוד של בעיות. בכלבים צעירים לרוב הכאבים קשורים בטראומה (לדוגמה במהלך טיול או השתוללות) לעצמות או לשריר, מתיחה של גידים, פצעי נשיכה, דלקות מפרקים, שברים, קרע רצועות, שחיקה ופצעים בכפות הרגליים ועוד רבים נוספים. בכלבים מבוגרים הצליעה לרוב קשורה במחלות ניווניות של השלד הקשורות בתהליכים דלקתיים של המפרקים, אך גם אצלם יכולה להתרחש פגיעה טראומטית אחרי פעילות מאומצת או קרע רצועות. אחת האבחנות הפחות טובות בכלבים מבוגרים היא תהליך של גידולי עצם אשר בתחילתם יגרמו רק לצליעה וייקח זמן עד שהכלב יסבול מתופעות נוספות.
במידה וכלבכם החל לצלוע או במידה ומדובר בצליעה שהיא כרונית ומוכרת תמיד כדאי וחשוב לפנות אל הווטרינר ולהביא את הכלב לבדיקה. תשאול מדוקדק של הבעלים על אופי הצליעה, בדיקה גופנית מלאה עם דגש על בדיקה אורטופדית וצילומי רנטגן יתנו לרוב את התשובה לגבי אופי הצליעה.
זכרו, צליעה פוגעת באיכות החיים של הכלב מאחר וזהו סימן לכאב. ניתן לטפל במגוון גדול מאוד של מצבי צליעה בכלבים וזה ישפר פלאים את איכות חייהם.

קודם כל מזל טוב! הכנסה של גור חדש הביתה היא אירוע משמח כי בעצם מצטרף בן משפחה חדש. עוד לפני האימוץ אנחנו נמליץ לכם לבדוק את גילו של הגור ולוודא את הצרכים שלו כדי להיערך בהתאם. גור שמאמצים בגיל 8 שבועות, רק נפרד מאימו וצרכיו יהיו שונים מגור בן 5 חודשים. חשוב להבין מה הגור רגיל לאכול, כיצד עושה את צרכיו והאם היה רגיל לסביבה של אחים ואחיות. חשוב ביותר לברר את הסטטוס החיסוני של הגור ובמידה ונאמר לכם כי הגור מחוסן לדרוש מהמוסר או המוכר אישור וטרינרי לדבר. עוד לפני הכנסת הגור הביתה יש לרכוש מזון וכלי אוכל ומים מתאימים לגודלו על מנת שהכל יהיה מוכן לכשיגיע אל ביתכם. במידה ויש לכם חיות נוספות בבית יש להיערך לפינוי מקום מבודד לגור הצעיר וזאת גם כדי להגן עליו מפני חיות גדולות ממנו וגם כדי לאפשר לו קליטה רגועה ונעימה.
כבר למחרת האימוץ אתם מוזמנים לקבוע ביקור במרפאתנו לבדיקה ראשונה לגור – בדיקה שהיא ללא עלות, בה הגור ייבדק בדיקה מלאה ונוכל יחד לעבור על תוכנית החיסונים העתידית שלו.
בהצלחה, תהנו!