הפתרון השני הוא חומץ תפוחים. יש לו מספר שימושים טיפוליים שונים, אבל במקרה הזה, הוא טוב לטיפול בשמרים וחיידקים. הדבר בחומץ הוא שאתם לא רוצים לשים אותו על שום סוג של פצע פתוח כי הוא חומצי וזה בטוח יצרוב. אבל באופן כללי, כשיש לנו כלב שיש לו ריח חזק במיוחד, זה משהו מצוין לשקול לשימוש חיצוני. יש כמה דרכים שונות לעשות את זה. אחת, אתם יכולים להכין סוג של שטיפה עם חומץ תפוחים. התמיסה שאני מכין היא ביחס של 50/50. אז למשל, חצי כוס חומץ תפוחים, חצי כוס מים, ואז אתם רוצים למרוח  את זה על הכלב. במיוחד להגיע, למפשעה, לקפלי העור, לבתי השחי, כל אותם אזורים שנראים קצת כהים, במיוחד לתת לזה לשהות על הגוף טוב עשר דקות ואז לשטוף את זה. הדבר השני שאתם יכולים לעשות עם חומץ תפוחים זה לתת את זה כתרופה דרך הפה.  עבור כלב של 30  ק"ג, זה שתי כפיות פעמיים ביום. אפשר להתחיל משתי כפיות פעם ביום. אפשר לנסות להוסיף את זה למים שלה. אבל באופן כללי אתם מחפשים לתת כפית עבור כל 18 ק"ג משקל גוף, פעמיים ביום. זה לבד לרוב מספיק כדי לנרמל את מה שקורה בעור שלהם.