מחלת כליה כרונית היא מחלה נפוצה למדי בכלבים וחתולים מבוגרים והיא משפיעה על חיות רבות. הכליות ממוקמות בבטן הקדמית והן קרובות יחסית לגב.

לכליות מספר תפקידים חשובים מאוד, ביניהם:
הכליות מסננות רעלנים שונים המצויים בדם ומוציאות אותם לשתן, לכליות תפקיד חשוב בשמירה על מאזן המלחים בגוף ולחץ הדם. כמו כן לכליות תפקיד משמעותי בייצור כדוריות דם אדומות.

פגיעה כלייתית מתרחשת לרוב בגילאים מבוגרים ונובעת מתהליכים רבים בהם רקמת הכליה נהרסת והמבנים הפנימים שלה נפגעים ביכולת הפעילות שלהם. לרוב מדובר על תהליכים איטיים הלוקחים שנים ועד שאין סימנים מתקדמים של המחלה חלק מהבעלים לא יזהו כלל את השינוי. כמו באנשים גם הכלבים והחתולים יכולים לתפקד עם רקמת כליה חלקית או כליה אחת ורק כאשר התפקוד הכללי של הכליות ירד ל 25% (זאת אומרת שרק כאשר תהיה פגיעה ב 75% מרקמת הכליה) יופיעו הסימנים הקליניים והמחלה תבוא לידי ביטוי. למרות שהמחלה אופיינית בעיקר לחיות מבוגרות ניתן לעיתים לראות את המחלה בחיות צעירות או אפילו גורים, דבר הנובע בעיקר מאנטומיה מולדת לא תקינה או ממבנה חריג על רקע גנטי.

סימנים של מחלת כליה:
הסימן המוקדם ביותר במחלת כליה כרונית הוא הגברת שתיה והשתנה של הכלב או החתול. הדבר נובע מחוסר יכולת הכליה לרכז שתן. חוסר יכולת לרכז שתן גורמת לבריחת נוזלים רבה והתייבשות החיה וכמנגנון פיצוי מתפתח צמא- החיה שותה יותר. במצבים מתקדמים יותר בהם ישנה עליה ברעלנים המופיעים בדם יופיעו סימנים של ירידת תאבון, בחילה, הקאות וחולשה. כמו כן במחלת כליה ישנה הפרשה מרובה יותר של חומצות קיבה ומעיים ולכן חיות עם כשל כליות יסבלו יותר מצרבות וכיבים במערכת העיכול.

אבחון של כשל כליות בכלב וחתול:
אבחון המחלה יתבצע על ידי תשאול הבעלים, בדיקה רפואית – כשלעיתים הבדיקה תהיה תקינה לחלוטין. במקרים מתקדמים יימצא כי החיה מיובשת, רזה יותר, חיוורת ולחלקן גם יופיע ריח פה לא טוב. בבדיקות דם נראה עליה במדדי כליה שהם קריאטינין ואוריאה, לעיתים יש שינוי במלחים ולרוב תופיע גם אנמיה. בבדיקת שתן נצפה בריכוזיות נמוכה מדי של השתן ותמיד מומלץ לבצע תרבית מאחר וכלבים וחתולים עם כשל כלייתי נוטים לסבול יותר מדלקות שתן זיהומיות. יש לבצע אולטרסאונד בטן מלא לאפיון מצב הכליות והתקדמות המחלה, כמוכן כן בחלק מהמקרים בעזרת האולטרסאונד נזהה פתולוגיות ספציפיות האופייניות לגזע (כגון נוכחות ציסטות בכליות של חתולים פרסיים).

טיפול במחלה:
מחלת כליות היא מחלה כרונית ופרוגרסיבית. הטיפול בה נועד להאט את המחלה ולהחזיר את המצב לקדמותו כמה שאפשר לפני ההחמרה.

ברוב הפעמים יש המלצה על מזון רפואי לכליות – מזון עם תכולת מלחים נמוכה ורמות נמוכות של חלבון. נוכחות רבה של חלבון מקשה על התפקוד הכלייתי מאחר והיא זו שאחראית על סינון שלו מהדם.

חיות בשלבים מתקדמים יותר יצטרכו תמיכה בנוזלים כדי לתקן את ההתייבשות התמידית שלהם ולשפר את התפקוד הכלייתי. הנוזלים יינתנו לרוב על ידי הבעלים לתת העור אחרי הדרכה של הצוות.

במקרים של ירידת תאבון חשוב לתת לחיה נוגדי בחילה ומעוררי תאבון כדי לעודד אכילה. כל החיות יצטרכו מגיני מעיים כדי להגן על המעי מפני חומציות עודפת.

במקרים קשים של כשל כליה יש צורך לאשפז את הכלב או החתול ולתת לו את הטיפול לווריד. מטרת האשפוז היא להוריד את רמת הרעלנים בדם ולשפר אספקת דם לכליות ויתר האיברים. אחרי האשפוז יהיה צורך להמשיך את הטיפול בנוזלים ותרופות תומכות גם בבית.

במקרים בהם יש אנמיה על רקע של חוסר הפרשת הורמונים מתאימים מהכליה יינתנו לחיה זריקות המחליפות את ההורמון המגבירות ייצור כדוריות דם אדומות.

מחלת כליות היא מחלה כרונית ולא פשוטה אך הטיפול בה בעזרת התמדת הבעלים וביקורות אצל הווטרינר יכולים לאפשר לה איכות חיים טובה מאוד וארוכה.

צוות המרפאה תמיד זמין עבורכם לכל שאלה או יעוץ. מבטיחים להעניק  את הטיפול הטוב והמקצועי ביותר עבור חיית המחמד  שלכם. מוזמנים להתקשר אלינו להתייעצות בטלפון 09-9572267  או  לשלוח ווטסאפ אל המספר 058-445-2100.