שעלת כלבים/שעלת המכלאות
שעלת כלבים או בשמה השני- שעלת מכלאות, הינה מחלה נשימתית מדבקת של כלבים. מחלה זו נגרמת ממספר וירוסים וחיידקים ביניהם וירוס הפאראינפלואנזה (Canine Parainfluenza virus) שנכלל בחיסון משושה של כלבים וחיידק בורדטלה (Bordetella Bronchoseptica).
ההיסטוריה של המחלה
שעלת כלבים, הידועה גם בשמות שעלת מכלאות או Kennel Cough, היא מחלה נשימתית מדבקת שהוכרה לראשונה בסוף המאה ה-19. מקור השם "שעלת מכלאות" נובע מהתפשטות המחלה בעיקר במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של כלבים, כמו פנסיונים, מכלאות ותערוכות כלבים. ההיסטוריה של המחלה מציגה את ההתפתחות שלה והבנתה במהלך השנים.
גילוי הראשוני: במהלך המאה ה-19, זיהו וטרינרים את המחלה כתופעה נפוצה במכלאות כלבים. בתחילה, לא היו ידועים המוקדים המדויקים או הסיבות המדויקות למחלה, אך התסמינים היו ברורים: שיעול מתמשך, דלקת בדרכי הנשימה, ותסמינים נשימתיים אחרים.
זיהוי הווירוסים והחיידקים: במהלך המאה ה-20, חלה התקדמות משמעותית בזיהוי הווירוסים והחיידקים הגורמים למחלה. בשנת 1950, חוקר בריטי בשם ד"ר ג'ון סמית' זיהה את וירוס הפאראינפלואנזה (Canine Parainfluenza Virus) כחלק מהגורמים האפשריים לשעלת כלבים. בהמשך, זוהה גם החיידק Bordetella bronchiseptica כגורם מרכזי במחלה. גילויים אלו תרמו להבנת התפשטות המחלה ואפשרו פיתוח של חיסונים יעילים.
התפתחות החיסון: בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, פותחו חיסונים המשלבים את הווירוסים והחיידקים הגורמים לשעלת כלבים. החיסון המשושה, הכולל גם את חיסון נגד שעלת, הפך לפופולרי ושיפר את היכולת להגן על כלבים מפני המחלה. בשנות ה-90, נוסף חיסון סדור המיועד ספציפית נגד Bordetella bronchiseptica, מה שהגביר עוד יותר את ההגנה על כלבים במקומות עם ריכוז גבוה.
הבנת המחלה במאה ה-21: בעשורים האחרונים, המחקר על שעלת כלבים נמשך, וחקירות נוספות התבצעו כדי להבין את מנגנוני ההדבקה והתגובה החיסונית של הכלבים. כיום, קיימת הבנה טובה יותר של גורמי הסיכון והשפעתם על התפרצות המחלה, עם דגש על טיפול ומניעה.
הגורמים למחלת שעלת כלבים
מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכוי של הכלב לחלות בשעלת כלבים:
1. גיל הכלב- לגיל הכלב יש תפקיד משמעותי בהעלאת ההסתברות למחלה. גורים וכלבים קשישים פגיעים יותר בשל מערכת החיסון הבוסרית או המוחלשת שלהם, בהתאמה.
2. רקע רפואי – כלבים עם היסטוריה של מחלות בדרכי הנשימה או מחלות עם כשל חיסוני, עשויים להיות מועדים יותר לחלות במחלה.
3. ריכוז של כלבים רבים במקום סגור שיש בו כבר כלבים נגועים.
4. רמת סטרס – רמת הסטרס הינה גורם מזרז להדבקות במחלה כיוון שרמת מתח גבוהה מחלישה את התגובה החיסונית של הכלב, ולכן הם רגישים יותר לזיהומים.
שעלת כלבים תסמינים
סימני מחלה: מחלת השעלת גורמת לשיעול טורדני וקשה של כלבים מאחר והחיידקים פוגעים במנגנון סילוק ההפרשות של דרכי הנשימה וגורמים לגירוי ודלקת של דרכי הנשימה העליונות. לעיתים הגירוי לשיעול כל כך חזק שהכלב משתעל לאורך רוב שעות היום כשמדי פעם הוא אף מנסה להקיא -דבר הקורה מעוצמת השיעולים. בחלק מהמקרים הכלבים יפתחו חום ואפתטיה אך רוב הכלבים למעשה ימשיכו להרגיש טוב ויהיו פעילים כהרגלם פרט לשיעול עצמו.
בנוסף כל אחד מהתסמינים הבאים הוא אופייני למחלה: התעטשויות מרובות, חוסר תאבון, רצון לשינה , חום קל.
אופן ההדבקה בשעלת כלבים
אופן ההדבקה: מחלה זו מדבקת ביותר והיא עוברת לכלבים דרך האוויר עקב שיעול – על ידי חלקיקי רוק קטנטנים הנישאים באוויר, ועל ידי חשיפה להפרשות של כלב חולה בכלי אוכל, מקומות מרבץ, ידי הבעלים, פרווה ובגדים.
שעלת המכלאות יכולה להשפיע על כלבים מכל הגזעים, אך גזעים מסוימים עשויים להיות רגישים יותר לזיהום בגלל גורמים שונים כמו גנטיקה, אנטומיה או נטייה לבעיות נשימה. גזעים ברכיצפלים, המאופיינים בחוטם אף קצר ובפנים הפחוסות שלהם, כמו בולדוגים, פאגים ובולדוגים צרפתיים, נמצאים בסיכון במיוחד בגלל דרכי הנשימה המצומצמות שלהם, מה שעלול להפוך את הנשימה למאתגרת יותר ולהגביר את הסבירות לזיהומים בדרכי הנשימה. בנוסף גזעים עם פרווה ארוכה או פרווה צפופה, כמו המלטז או השי-צו, עשויים להיות מועדים יותר לחלות בשעלת שכן הפרווה שלהם יכולה ללכוד חלקיקים מדבקים, מה שמקל על העברת המחלה. גזעים עם היסטוריה של בעיות נשימה או מערכות חיסוניות נפגעות, כמו קוואליר קינג צ'ארלס ספנייל או פקינז, עשויים להיות גם בסיכון גבוה יותר.
אבחון שעלת כלבים במרפאה
אבחון המחלה: אבחון המחלה יבוצע על ידי לקיחת היסטוריה רפואית מדוקדקת, בדיקה גופנית מלאה בה לרוב יתרחש שיעול יבש במגע בקנה הנשימה של הכלב ובמקרים קשים יותר של שעלת יהיה צורך בבדיקות דם וצילומי בית חזה.
הבחנה בין שעלת המכלאות לבין מצבי נשימה אחרים אצל כלבים חיונית לאבחון מדויק וטיפול יעיל. בעוד ששעלת כלבים מופיעה בדרך כלל עם שיעול מתמשך, יבש המאופיין בשיעול קולני מציק, זיהומים אחרים בדרכי הנשימה כמו שפעת כלבים עלולים לגרום לתסמינים כמו חום, הפרשות מהאף ותרדמה. בנוסף, מצבים כמו דלקת ריאות או ברונכיטיס עשויים להיות כרוכים בהתקפי שיעול קשים יותר, קשיי נשימה, ואפילו ציאנוזה (שינוי בצבע הממברנות הריריות).
טיפול בשעלת כלבים
הטיפול במחלה: הטיפול במחלה הוא לרוב קצר ויעיל. בכלבים הסובלים מאוד משיעולים יינתן טיפול מדכא שיעול וחלקם יקבלו טיפול אנטיביוטי. במקרים חמורים יותר בהם יש זיהום משני בחיידקים נוספים הכלבים יקבלו כיסוי אנטיביוטי רחב. ברוב המקרים המחלה תחלוף תוך שבועיים.
כלב שנדבק בשעלת אמור לא להיפגש עם כלבים אחרים ויש להמעיט בטיולים למקומות בהם יש כלבים נוספים.
כלב שעבר את מחלת השעלת חשוף להדבקה חוזרת תוך שנה וזאת ללא קשר להדבקה שכבר התרחשה.
אפשרויות טיפול נוספות בשעלת כלבים
תרופות נוגדות דלקת:
- סטירואידים: במקרים חמורים של שעלת כלבים, כאשר הדלקת בדרכי הנשימה נראית חמורה, ייתכן שהווטרינר ימליץ על שימוש בסטרואידים כמו דקסמתזון או פרדניזון. תרופות אלו עוזרות להפחית את הדלקת ולשפר את הנוחות של הכלב על ידי הפחתת גירוי השיעול. יש להשתמש בתרופות אלו בזהירות ובמינונים שנקבעו על ידי הווטרינר, שכן הן יכולות לגרום לתופעות לוואי.
טיפול תומך:
- שימוש בחום רטוב: לספק סביבה עם חום רטוב יכול לעזור בהקלת השיעול ובניקוי דרכי הנשימה. זה יכול להיעשות באמצעות מכונת אדים או אמבטיה חמה עם דלת סגורה שיכולה לייצר אדים רטובים.
- תמיכה תזונתית: כלבים חולים עלולים לא לאכול או לשתות כמו שצריך. במקרים כאלה, חשוב להבטיח שהם מקבלים תזונה מספקת ונוזלים. ניתן להציע להם אוכל רך, קל לעיכול, ולעיתים ייתכן שיהיה צורך בתמיכה תזונתית כמו חטיפים תזונתיים או מזון רפואי המותאם למצבם.
טיפול אנטיביוטי נוסף:
- אנטיביוטיקה רחבת טווח: אם יש חשד לזיהום משני על ידי חיידקים נוספים, ייתכן שהווטרינר ימליץ על אנטיביוטיקה רחבת טווח כמו אמוקסיצילין או דוקסיציקלין. אנטיביוטיקה זו ניתנת במקרים שבהם יש חשש לזיהום חיידקי משני לאחר המחלה הראשונית, או כאשר הסימפטומים לא משתפרים עם טיפול ראשוני.
טיפול נוגד שיעול:
- תרופות נוגדות שיעול: במקרים שבהם השיעול קשה מאוד ומפריע לתפקוד הכלב, הווטרינר עשוי להמליץ על תרופות נוגדות שיעול נוספות כמו הידרוקודון או קודאין. תרופות אלו נועדו להפחית את השיעול ולספק הקלה מיידית. עם זאת, יש להשתמש בתרופות אלו בזהירות ובמינונים המומלצים על ידי הווטרינר.
שימוש במכשירי אדים:
- מכשירי אדים: מכשירים אלו יכולים לעזור לשמור על לחות דרכי הנשימה ולהפחית את הגירוי מהשיעול. הם מסייעים בהפחתת יובש בחלל האף והגרון, ובכך עשויים להפחית את התסמינים הנלווים.
מניעת מחלת השעלת - טיפול מונע
מניעת המחלה תתבצע על יד חיסון סדיר של משושה ומתן חיסון ספציפי כנגד שעלת – חיסון הניתן לאף. חיסון זה יינתן לרוב לכלבים הנכנסים לפנסיון או כלבים שאמורים לעבור אילוף/להגיע לתערוכה – מקומות בהם יש צפיפות כלבים.
צוות המרפאה תמיד זמין עבורכם לכל שאלה או יעוץ. מבטיחים להעניק את הטיפול הטוב והמקצועי ביותר עבור חיית המחמד שלכם. מוזמנים להתקשר אלינו להתייעצות בטלפון 09-9572267 או לשלוח ווטסאפ אל המספר 058-445-2100.
