בלוטת התריס הינה בלוטה המורכבת משני חלקים המצויה באזור הצוואר ובסמיכות לקנה הנשימה. בלוטה זו מפרישה את הורמון התירוקסין (T4) האחראי על מספר תהליכים בגוף ביניהם תהליך המטבוליזם. במצב של פעילות יתרה של הבלוטה ישנה הפרשה עודפת של ההורמון המוציאה את הגוף מאיזון מטבולי עדין. מחלה זו בעצם גורמת לעליה בקצב מטבולי של מערכות גוף ופוגעת בתהליכים רבים.
מחלה זו יחסית נפוצה בחתולים ומתפרצת לרוב בחתולים מבוגרים מעל גיל עשר. מחלה זו נדירה ביותר בכלבים.
הגורם למחלה הוא לרוב צמיחה עודפת של רקמת הבלוטה כשכמעט בכל המקרים זו היא צמיחה שפירה. רק במיעוט קטן מאוד של מקרים ישנם תהליכים סרטניים הגורמים למחלה.
לרוב בגלל שהמחלה נפוצה יחסית בחתולים מבוגרים, בדיקת דם לגילוי המחלה מבוצעת כבדיקת סקר גם לחתולים להם אין שום סימנים וזאת כדי לאפשר גילוי מוקדם שלה.
בין הסימנים הבולטים של המחלה נכללים הרזיה, אכילה עודפת ורעב תמידי, עצבנות, פרווה מדובללת ולא איכותית.
אבחון המחלה:
אבחון המחלה יתבצע במרפאה אחרי תשאול היסטוריה רפואית מתאימה, בבדיקה הגופנית בין הממצאים העיקריים יהיו ירידת משקל ורזון משמעותיים של החתול, קצב לב מהיר ופרווה מדובללת. בחשד למחלה יש לבצע בדיקות דם מלאות של ספירת דם וביוכימיה (ייתכן כי הבדיקות ייצאו תקינות אך לפעמים רואים עליה במדדי כבד וריבוי כדוריות דם אדומות), בדיקת שתן ובדיקת ספציפית של הורמון תירואיד המבוצעת במרפאה עם תוצאות המתקבלות במקום.
טיפול במחלה:
טיפול במחלה נעשה בתרופה הנקראת מתימזול, תרופה המפחיתה את ייצוא הורמון התירוקסין מהבלוטה. טיפול זה הוא לכל החיים ועוזר לשלוט ברמות התירוקסין המופרשות. על מנת להצליח בטיפול יש להתאים מינון מדויק, דבר הנעשה על ידי בדיקות דם חוזרות. החיסרון העיקרי של הטיפול במחלה- הוא עלול להחמיר תפקוד כלייתי של החתול מאחר ובמצב של היפרתירואידיזם ישנה אספקת דם טובה יותר בכליות לעומת במצב של רמות תירוקסין נמוכות.
בדיקות דם עוקבות לחתולים המתחילים טיפול במתימזול הינן הכרחיות ובמידה ונצפה בעליה במדדי כליה יהיה צורך להפסיק את הטיפול או להפחית מינון. טיפול במחלה מאפשר איכות חיים טובה מאוד בחתולים ועל כן יש חשיבות רבה באבחון המחלה.
