מחלת החתלתלת הינה מחלה ויראלית קשה מאוד של חתולים המעוברת על ידי וירוס פנלויקופניה – Panleukopenia Virus.
עד לפני שנים לא רבות, הרפואה האנושית והווטרינרית התמקדו בריפויין של המחלות, כלומר, בנקודת הזמן שבו, האדם או בעל החיים כבר נדבקו וחלו במחלה מסוימת כיום, עם התפתחותו של המחקר והתפתחות הטכנולוגיות השונות הרפואה הווטרינרית מרכזת את מאמצי המחקר שלב במציאת דרכים למנוע, מלכתחילה, את היווצרותם של מחלות ומצבי בריאות בעייתיים שונים. היא עושה זאת באמצעות הכוונה לאורח חיים בריא יותר (הקפדה על משקל גוף מתאים, שמירה על כושר גופני במינון הנכון, הקפדה על אכילה בריאה יותר, שמירה על היגיינה וכד') וגם באמצעות צעדי מנע רפואיים בעזרת חיסונים, שבנחיצותם הרבה הייתה לנו ההזדמנות להכיר מקרוב בשנים האחרונות, "בזכות" הקורונה. אחת ממחלות החתולים הניתנת למניעה באמצעות חיסונים היא חתלתלת, הנגרמת כאמור בגלל וירוס פנלויקופניה.
מחלות בחתולים - מה היא חתלתלת?
אחת ממחלות הכלבים המוכרות, המדבקות, המסוכנות והנוראות ביותר היא מחלת הפרוו, שממנה חושש כל מי שמגדל כלב. נגזרת אחרת, ידועה מעט פחות של פרוו המופיעה אצל חתולים, היא חתלתלת, שלמרות שמה המקטין והחמוד-לכאורה, נחשבת לקטלנית עבור גורי חתולים לא פחות, מאשר אותה מחלת פרוו מאיימת עבור כלבים (גורי כלבים וכלבים קשישים בעיקר).
הגורם הישיר לחתלתלת הוא וירוס פנלויקופניה, נגיף ממשפחת הנגיפים של הפרוו, הפוגע קשות בקשרי הלימפה, במעיים ובמח העצם של גור החתולים. בשל פגיעות חמורות אלו, מערכת החיסון קורסת, ובהתאם לכך, יופיעו תסמינים קשים שביניהם הקאות ושלשול חריף (מימי ו / או דמי), עליית חום הגוף, הפרשות מעיניו ומאפו של החתול, אובדן תאבון ומצב כללי ירוד ומדאיג. מאחר והמדובר במחלה ויראלית, אין לחתלתלת טיפול המוגדר כ"יעיל" וגם טיפול אינטנסיבי תומך לא יסייע לגור החולה, כך שבמרבית במקרים, סופם של רוב גורי חתולים הנדבקים בחתלתלת יהיה עגום.
חתלתלת - גורמי ההדבקה
וירוס פנלויקופניה מועבר באמצעות ההפרשות ונוזלי הגוף נגועים הקיימים בסביבות החתול החולה. ההדבקה היא לרוב של גורים צעירים, חתולים עם מערכת חיסון חלשה או חתולים לא מחוסנים. הווירוס מועבר על ידי הפרשות נזאליות, שלשול או שתן של חתול חולה. וירוס זה מצוי בסביבה ועמיד באופן חריג לחיטוי. בחלק מהמקרים הווירוס יכול אפילו לשרוד עד שנה על המשטחים ובאדמה.
על אף שהנגיף אינו נישא באוויר, הוא מסוגל לעבור בין בעל חיים חולה לבריא באמצעות נשאים מסוגים שונים (כזבובים או פרעושים). חתולים שחלו, ובדרך פלאית כלשהי, הצליחו לגבור על המחלה ולשרוד, עדיין עלולים, למשך מספר שבועות אחר החלמתם, לשאת את הנגיף ולהדביק בו חתולים אחרים בסביבתם, במקרים בהם לא ינקטו כללי ההיגיינה המחמירים הנדרשים. למרות שבני אדם אינם נחשבים כנשאים רשמיים של הנגיף, עלול להתרחש מעבר שלו מחתול חולה והדבקת חתול בריא בשל טיפול בידיים חשופות, חיטוי רשלני, בידוד לא קפדני של החתול מחתולים אחרים וכן הלאה.
דרך בטוחה ויעילה יותר להתמודד עם המחלה, הוא החיסון נגדה.
חתלתלת - מהם הסימנים?
סימני מחלה: הווירוס פוגע קשה במערכת החיסון ובמערכת העיכול של חתולים. בין הסימנים נמנים אפטיה, דכאון, ירידת תיאבון עד להפסקת אכילה מוחלטת, הקאות ושלשולים.
אבחון המחלה יבוצע על ידי לקיחת היסטוריה רפואית והיסטוריית חיסונים בפרט, בדיקה רפואית, בדיקות דם (בהם לרוב רואים ירידה חמורה בתאי דם לבנים – תאים של מערכת החיסון) ועל ידי ביצוע קיט (ערכה יעודית) המגלה נוכחות של נוגדנים לווירוס.
הטיפול במחלה יכלול אשפוז אינטנסיבי למספר ימים עד שבוע עם נוזלים, טיפול אנטיביוטי אגרסיבי, נוגדי בחילה, תוספת מלחים ותרופות המגנות על מערכת העיכול. אשפוז של חתולים עם מחלת החתלתלת אמור להיעשות במחלקה מבודדת וזאת על מנת שלא להדביק חתולים אחרים. במידה החתול שלכם יאובחן למחלה הוא יופנה לבית החולים לאשפוז וטיפול. לצערנו סיכויי שרידות של גורים צעירים מאוד, גם עם טיפול, הם לא גבוהים.
מניעת המחלה: ניתן למנוע הדבקה של המחלה על ידי חיסון גורי חתולים ושמירה על סדרת חיסונים מלאה.
גורי חתולים יחוסנו בגיל 6-8 שבועות לחייהם בחיסון ראשון, וכשלושה שבועות לאחר מכן – בחיסון נוסף.
בשני החיסונים מדובר בתרכיב המכונה "חיסון מרובע", בשל יצירת נוגדנים נגד ארבע מחלות חתוליות שונות – החתלתלת (שאותה הזכרנו), רינוטרכאיטיס (וירוס השייך למשפחת ההרפס וגורם למחלות בעיניים ובדרכי הנשימה העליונות), וירוס הקליצ'י (הגורם לפגיעות בעיניים ובמערכת הנשימה העליונה ולהופעת כיבים מכאיבים על הלשון ובחלל הפה), וכלמידיה (הגורמת להופעת דלקות עיניים ודלקות במערכת הנשימה העליונה ואף עלולה להיות מדבקת לאנשים). לאחר היציאה מתקופת הגורות, יש להקפיד ולחסן את החתול הבוגר אחת לשנה בחיסון המרובע, על מנת להבטיח את המשך היותו בריא וחזק.
מאחר ומחלה זו מדבקת במיוחד והווירוס שורד על משטחים תקופה ממושכת יש לחסן את כל החתולים גם כאלו שלא יוצאים כלל מהבית. ליטוף של חתול חולה או אף פרעוש מחתול חולה שהוכנס הביתה יכולים להדביק את החתול שלכם במידה והוא לא מחוסן.
מה קורה אם יש לכם חשד כי גור החתולים שלכם חלה בחתלתלת?
בדומה לפרוו אצל גורי כלבים, גם בחתלתלת המופיע אצל גורי חתולים – כל דקה קובעת, והיות והמדובר במחלה, שממילא, קשה מאד לטפל בה לאחר שכבר התפרצה, חשוב שלא לבזבז אף רגע, אלא להרים טלפון אל הווטרינר ולהגיע אליו עם החתול, מהר ככל שאפשר!
יתרה מכך, בכל מקרה שבו אתם שמים לב לכך כי החתול שלכם מתנהג שלא כרגיל, סובל מאובדן תאבון, או, אפילו, נדמה לכם כי מצבו הכללי מתחיל להתדרדר, זה הזמן להתייעץ עם וטרינר.
צוות המרפאה תמיד זמין עבורכם לכל שאלה או יעוץ. מבטיחים להעניק את הטיפול הטוב והמקצועי ביותר עבור חיית המחמד שלכם. מוזמנים להתקשר אלינו להתייעצות בטלפון 09-9572267 או לשלוח ווטסאפ אל המספר 058-445-2100.