מקרים נפוצים לשימוש באנטיביוטיקה לכלבים וחתולים
4.במחלות נשימתיות רבות גם אצל חתולים וגם אצל כלבים (למרות שלרוב ממקור המחלה לכל חיה שונה) ירשום הוטרינר שימוש בדוקסילין או באזיטרומיצין.
5. עבור חתולים ( נמצא בשימוש מועט גם בכלבים) פותחה אנטיביוטיקה מיוחדת בשם קונבניה שהיא אנטביוטיקה ארוכת טווח. היא ניתנת בהזרקה במתן יחיד והיא פועלת בגוף למשך כמעט שבועיים. היתרון של קונבניה הוא שהוא חוסך לבעלי חתולים לתת אנטיביוטיקה יומיומית לפה של החתול – דבר שחלק מהבעלים מאוד מתקשים בו.
6. במקרים של דלקות שתן מקובל לתת טיפול אנטיביוטי מאחר ובכלבים שלא כמו באנשים רוב הדלקות הן זיהומיות. האנטיביוטיקה שלרוב תיבחר תכסה מגוון רב של החיידקים. בין הנפוצות ביותר ניתן למצוא מרבוציל, אופלודקס, צפורל ואוגמנטין. אצל החתולים חלק מהדלקות יהיו סטריליות ולא יצריכו טיפול אנטיביוטי.
7. במקרים של זיהומים קשים או זיהומים חוזרים, ללא קשר למיקום, הוטרינר יכול לבחור לבצע בדיקה שנקראית "תרבית ורגישות".
בבדיקה זו מגדלים את החיידקים מנוזלי או הפרשות הגוף ולאחר מכן מתאימים לחיידק הספציפי שגדל בתרבית את האנטיביוטיקה הספציפית שפועלת במיוחד עליו. תהליך זה מאפשר טיפול אנטיביוטי יעיל מאוד ומשפר את סיכויי ההחלמה.